הבדלים בין גרסאות בדף "פקודות המבנה הארצי"

קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ (הוספת קישור לספר תולדות ההגנה)
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
 
==תוכנית ב'==
{{ציטוט|תוכן="תוכנית ב' הייתה המסגרת הראשונה לחשיבה צבאית אשר ניסתה לפתור את בעיית ההגנה הרצופה על השטחים היהודיים ולקחת בחשבון למלוי תעודה זו כוחות מגויסים."|מרכאות=כן|מקור=[[ישראל בר]], [[1950]]{{הערה|1=[[ישראל בר]], '''פרקים למהלכים האופרטיביים של מלחמת השחרורהעצמאות''', בתוך: "בשבילי מחשבה צבאית", "מערכות" גיליון ס"ב-ס"ג, יולי 1950 , עמוד 51}}}}
 
 
הנחות היסוד היו: א. האויב - כוחות חצי-סדירים של כפריים, כוח [[צבא ההצלה]] של [[פאוזי קאוקג'י]], וצבאות המדינות השכנות ובמיוחד [[הלגיון הערבי]] הירדני. ב. הבריטים הוגדרו כעוינים עד כדי סיוע לערבים בפועל, לא יהיו בארץ. ג. שלא יהיה כח בינלאומי בארץ. לפיכך הוגדרו מטרות אופרטיביות כלליות ויעדים מפורטים לכל אחת משש [[חטיבה|חטיבות]] החי"ש המרחביות : [[חטיבת גולני|גולני]], [[חטיבת כרמלי|כרמלי]], [[חטיבת קרייתי|קרייתי]], [[חטיבת אלכסנדרוני|אלכסנדרוני]], [[חטיבת עציוני|עציוני]] ו[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] . הפלמ"ח אורגן בשלוש חטיבות מחץ : [[חטיבת הראל]], [[חטיבת יפתח]] ו[[חטיבת הנגב]] הוגדר ככוח מטכ"לי שיהיה ערוך להטלה אל הקרב בכל מרחב ארץ ישראל היהודית ואף מחוצה לו. מפקדי החטיבות הוכפפו ישירות לרמטכ"ל. כוונת התוכנית התקפית במובהק, במבנה צבאי מלא ותוך פעולה משולבת של כוחות שונים.
התוכנית פורסמה בעת ש[[מלחמת השחרורהעצמאות]] כבר פרצה והייתה לחימה בפועל. עקרונות התוכנית, השתלטות על שטחי אויב, יושמה עוד לפני עזיבת בבריטים ב [[מבצע נחשון]] ב[[אפריל]] [[1948]].
 
==לקריאה נוספת==
* [[מרדכי נאור]] (עורך ראשי), '''לקסיקון כח המגן ההגנה''', 1992 עמודים 354, 424 - 428
* [[ישראל בר]], '''פרקים למהלכים האופרטיביים של מלחמת השחרורהעצמאות''', בתוך: "בשבילי מחשבה צבאית", "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]" גיליון ס"ב-ס"ג, יולי 1950, עמודים 51 - 55
* [[בן ציון דינור]], עורך ראשי ,'''[[ספר תולדות ההגנה]]''', כרך שלישי, ממאבק למלחמה, הוצאת עם עובד 1972.