יהודה החסיד (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (מפני ש) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 17:
==בית כנסת חורבת רבי יהודה חסיד ואיסור האשכנזים להתיישב בירושלים==
כמה ימים לפני שנפטר, הספיק רבי יהודה חסיד לרכוש את המגרש הסמוך ל[[בית הכנסת הרמב"ן]] העתיק, (שהיה ידוע כ"חצר האשכנזים" העתיקה בה התגוררו [[השל"ה הקדוש]] מ[[פראג]] ותלמידיו שעלו לארץ כמאה שנים קודם לכן), כדי לבנות [[בית כנסת]] לעדה האשכנזית בעיר, אך בשל מותו הבלתי צפוי נותרו אחריו חובות גדולים לבנאים
{{ציטוט|תוכן="אסור לו ליהודי ממדינותינו מפולין או מארצות אשכנז אחרות להיכנס לירושלים, אלא אם כן הוא מלובש במלבושי תוגרמה ומדבר בלשון תוגרמה עד שאין יודעים בו שמאשכנז הוא, וכל זאת בגלל מעשה חבר החסידים שעלו עם רבי יהודה החסיד השני ע"ה."|מקור=[[אברהם יערי]], מסעות ארץ ישראל, עמ' 449}}
רק בשנת [[ה'תקצ"ו|תקצ"ו]] [[1836]] הצליח רבי [[אברהם שלמה זלמן צורף]] מן היהודים האשכנזים שעלו ב[[עליית תלמידי הגר"א]] להסדיר את החובות, ולהתיר ליהודים אשכנזים להתיישב בירושלים. אז נגאלה החצר ונבנה בה בית הכנסת האשכנזי הגדול שנודע בכינויו "[[חורבת רבי יהודה חסיד]]". כינוי זה נשתמר גם לאחר שחרב בשנית ב[[מלחמת העצמאות]].
| |||