הבדלים בין גרסאות בדף "פקיעין"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
בוט החלפות: \1\2\3ודאות
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
מ (בוט החלפות: \1\2\3ודאות)
{{ציטוט|תוכן="רשב"י ורבי אלעזר בריה הוון טמירין במערתא דפקע י"ג שנין בשמדא" (תרגום: רשב"י ובנו ר' אלעזר התחבאו במערת פקע שלוש עשרה שנים בימי השמד)}}
 
ניתן לסבור שהביטוי "במערתא דפקע" מכוון למערה בכפר פקיעין. בפקיעין [[מערת רבי שמעון בר יוחאי|מערה המזוהה עם מערה זו]]. במקור מקביל מדרש זה הנמצא במדרש [[פסיקתא דרב כהנא]] על [[פרשת בשלח]] הגרסה היא "במערתא דבקע", וגם כאן יש המבקשים לראות בכך ביטוי המכוון למערה בכפר פקיעין. בגירסתו של הרב [[אליקים כרמולי]] למדרש זה נאמר "במערתא ואתבקע ונפיק להון חרובין למיכל".{{הערה|פסיקתא דרב כהנא, מהדורת בובר, דף פח ע"ב, ס"ק קה.}} גרסה זו ורבות אחרות שאינן מזכירות את הדיבור "במערתא דבקא" או "במערתא דפקא" אלא "במערתא" בלבד, מקשות על זיהוי פקיעין כמקום בו עוסקים המדרשים.{{הערה|1= ראו: {{ירושלמי|שביעית|ט|א}}, [[בראשית רבה]] עט ח, מדרש [[אסתר רבה]] ג ד"ה "ממתים ידך ה'", {{בבלי|שבת|לג|ב}}}} לאור זאת אין וודאותודאות שפקיעין של ימינו היא היא פקיעין עיירתו של [[רבי יהושע בן חנניה]] ובמערה אשר בה הסתתרו רבי [[שמעון בר יוחאי]] ובנו. על פי יצחק בן צבי שמה של פקיעין בזמן בית שני היה "תקוע",{{הערה|'''שאר ישוב'''}} ישוב המוזכר בהקשר ל[[זית אירופי|זיתיו]] המשובחים, וכמקום בית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי. עם זאת, זיהוי אחר לתקוע הגלילית הוא ב[[חורבת שמע]], הסמוכה ל[[מירון (מושב)|מירון]].
 
===ימי הביניים===