הבונים החופשיים – הבדלי גרסאות

כמה מחברי [[מורמונים|הכנסייה המורמונית]] רואים דמיון בין אלמנטים שונים בטקסי הכנסיההכנסייה לאלה של הבונים החופשיים, ועל כן מקורם של כמה ממנהגי הבונים הוא לדעתם בהתגלות ישירה של דברי האל בזמן [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]].

לפי אחד מעקרונות היסוד של המסדר, תורתו "מיוסדת על הבנאות המעשית והפירושים הסמליים שהיא נותנת להם, במטרה ללמד אמונה ומוסר". במילים אחרות: כלי עבודתם של הבנאים ומושגים מתחום הבנאות ממשיכים לשמש סמל לערכים מוסריים. במתכונתו המודרנית התפתח הארגון בעיקר ב[[אנגליה]] וב[[ארצות הברית]]. נראה שהשתייכות לבונים החופשיים סיפקה מחסה לליברלים ולתומכיהם בזמנים שבהם פעילויותיהם ודעותיהם סיכנו את חייהם. אולי בשל כך נוצרה מורשת של סוד. בהגיע הזמנים המודרניים התמעט הצורך בחשאיות, והבונים החופשיים החלו להצהיר בגלוי על השתייכותם לאחווה. זו החלה לארגן עצמה באופן פורמלי. בשנת [[1717]] הוקם לראשונה באנגליה גוף פורמלי-ייצוגי לאירגוןלארגון בשם "הלשכה הגדולה של אנגליה". זו איחדה תחתיה ארבע לשכות שהיו קיימות באותה תקופה בלונדון. בשנים שלאחר מכן נפתחו לשכות גדולות אחרות ברחבי יבשת אירופה.

הבונים החופשיים מעורבים תדיר בעבודה ציבורית ובפעילות [[צדקה]] ובו בזמן משמשים כמסגרת חברתית לנמנים עם שורותיהם. ברוב חלקי תבל מודגש יותר הצד הפילוסופי של הבנייה החופשית, המושתת על סימבוליקה שמקורה באחוות של ימי הביניים, בעיקר אחוות של בנאים מעשיים, כאשר כליהם מהווים בסיס לעולם עשיר של רעיונות. עיקר הפעילות של הבונים החופשיים היתההייתה במשך כ-300 שנה, פנימה, בתוך האחווה, מתוך תפיסה שגרסה ועודנה גורסת, כי העשרת האחים בערכים ושיפור איטי אשר ישפר את רמתם המוסרית והאנושית תביא למעין "תופעת גלים" (Ripple Effect) שתשפר את החברה כולה. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], בהשפעת ארגוני מתנדבים שנוסדו במהלכה, התפתחה גם פעילות של אחי המסדר בקהילה. כך הופיעו מערכות צדקה בבניה החופשית (בעולם כולו, ובארצות דוברות האנגלית, יותר מכל השאר). פעילות הצדקה כוללת קרנות לתרומות כספיות והתארגנויות של לשכות לפעולות אחיהן בקרב הנזקקים באופן אישי.

בהשראת הבונים החופשיים קמו ארגונים שונים, בעלי מגוון מטרות פוליטיות ודתיות, ששילבו רעיונות מהבניה החופשית בתפיסת עולמם ומשכו תומכים רבים. בין הגופים הללו ניתן למצוא את הארגון הפרוטסטנטי "האורנג'" (Loyal Orange Association), או "ה[[קרבונרי]]" (Carbonari) האיטלקי שתמך ב[[איחוד איטליה]]. הדמיון בין הסגנון והססמאות של חלק מגופים אלה לבונים החופשיים פגע בשמה הטוב של הבנייה החופשית, שהיתהשהייתה רחוקה מהם.

גם בדמוקרטיות המודרניות מוטחות לעיתים האשמות שווא ופורצות שערוריות סביב הבונים החופשיים. כך למשל, בתחילת המאה ה-19 נעלם ב[[ארצות הברית]] בונה חופשי בשם [[ויליאם מורגן]]. הטענה שהועלתה הייתה כי הוא נרצח על ידי הבונים החופשיים כי איים לגלות את סודותיהם. מאוחר יותר התברר כי הייתה זו עלילת שווא. דוגמה נוספת היא לשכה בשם (P2 (Propaganda Due שפעלה באיטליה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה-80 של המאה ה-20]]. חברים בלשכה נחקרו בקשר לשערוריית כספים ולרצח של בנקאי בכיר ב[[קריית הוותיקן|וותיקן]] במעורבות ה[[מאפיה]]. הפרשה התגלגלה לשרשרת מעשי רצח שלא פוענחו עד היום. הדמות המובילה בלשכה הייתה של נוכל מוכר בשם [[אדולפו צ'לי]], אשר ברח ל[[דרום אמריקה]] עם התפוצצות הפרשה ונעלם. צ'לי, שהקים את הלשכה, הפיץ את השקר שמדובר בלשכה של בונים חופשיים מזרם ה"גראנד אוריינט" {{הערה|״המזרח הגדול״ בצרפתית - גוף שאינו מוכר על ידי [[הלשכה הגדולה למדינת ישראל]], המקושרת עם הלשכות הגדולות המוכרות על ידי [[סקוטלנד]] ו[[אנגליה]]}}. חקירה העלתה כי הייתה זו טענה שקרית שמטרתה הייתה להתעטף באיצטלה של המכובדות והוותק של הבנייה החופשית.

האשמות אלו, אשר קיבלו את הכינוי "אנטי-מסוניות" {{הערה|המסונים הם הבונים החופשיים בלעז}}, השפיעו גם על אמצעי ה[[תקשורת המונים|תקשורת]] ועל תעשיית ה[[בידור]]. סרט ותיק בכיכובו של [[רוברט מייצ'ום|רוברט מייצ'הם]] מתאר ניסיון חדירה בדיוני של הבונים החופשיים לארגוני המודיעין במדינות שונות בעולם, ו[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] ו[[סרט טלוויזיה|טלוויזיה]] נוספים שהופיעו על המסכים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הציגו בונים חופשיים בקונוטציות קונספירטיביות. גם בתחילתה של [[המאה ה-21]] קיימת יצירה ספרותית וטלויזיוניתוטלוויזיונית עשירה שעוסקת בבונים החופשיים. ספריו של [[דן בראון]] והסרטים שנוצרו שבעקבותיהם מעניינים ומגרים את הדמיון, גם אם הם מציגים את הבונים החופשיים באור שונה לגמרי מן המציאות.