הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה גאון"

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
בוט החלפות: זיכרון, \1ייתכן
(←‏תולדות חייו: מקום לידתו.)
מ (בוט החלפות: זיכרון, \1ייתכן)
 
==תולדות חייו==
עדויות מזמנו של רס"ג מוסרות כי נולד ב[[כפר]] [[דילץ]] שבמחוז [[פיום]] ב[[מצרים|מצרים העילית]]<ref>כך מכנה בן מאיר את רס"ג - אלדלאצי [-הדלאצי], כך מכנהו בן סראג'דו במגילתו הפולמוסית "אפיקורוס מן הגויים הדלציים" (הרכבי, זכרוןזיכרון לראשונים ה, חוברת ראשונה: השריד והפליט מספר האגרון וספר הגלוי, פטרבורג תרנ"ב, עמ' רטז ועמ' רלד), וכן נאמר באיגרת נוספת בהקשר לפולמוס בן מאיר, "בן פיומי הדלאצי" (Sacha Stern The Jewish Calendar Controversy of 921_2 CE, pp. 376).</ref>. הכינוי '''פיומי''' מעיד על כך שהגיע לבבל ממצרים.
 
אביו של רס"ג, רב [[יוסף אלפיומי]] (הפיומי), היה מצאצאיו של ה[[תנאים|תנא]] רבי [[חנינא בן דוסא]]{{הערה|1=[[מנחם המאירי]], '''בית הבחירה על אבות''', הקדמה.}}, אולם ספג גינוי מבעלי ריביו שהתייחס [[גר צדק|מקהל גרים]]{{הערה|[[אוצר הגדולים]], ערך רב סעדיה אלפיומי}}. ויש הטוענים כי היה [[כהן]]{{הערה|1= ראו: ד"ר [[משה גברא]] "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עמוד 578 ע"פ כתב יד מתימן משנת 1380.}} עבד כבעל מלאכה פשוט ועני.
 
==== ספר על אודות חיוב התפילה (כתאב פי וג'וב אלצלאה) ====
חיבור נוסף של רס"ג, הדומה במבנהו לדרשה, הוא חיבורו על אודות חיוב התפילה. החיבור קצר יחסית, ויתכןוייתכן שהוא החיבור הקצר ביותר של רס"ג. הוא מוכיח בו את חיוב התפילה מצד השכל והמסורת, וקובע את התפילה בין ששת החיובים המוטלים על האדם. סוגי התפילה הם הודיה על העבר ובעיקר בקשה על העתיד. רס"ג מוצא בטבע וביהדות מופעים שונים של המספר 18, שכנגדם נתקנה [[תפילת שמונה עשרה]]. רס"ג כתב את חיבורו הזה, כמו חיבורים נוספים שלו, בשתי מהדורות. תחילה נתפס החיבור בטעות כהקדמה לסידורו, אך אחר כך התברר שמדובר בחיבור עצמאי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דן גרינברגר|שם='כתאב פי וג'וב אלצלאה' (ספר על אודות חיוב התפילה) לרס"ג|כתב עת=[[גנזי קדם]], טו, תשע"ט, עמ' 33-53}}</ref>
 
== הגותו הפילוסופית ==