גד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עמ' \2
מ בוט החלפות: \1אפ\2
שורה 19:
[[ברכת משה]] לשבט גד: {{ציטוטון|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. כא וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק{{הערה|על משמעות הכרזה כאשר מי שלוכד עיר שמו נקרא עליה, ראו [[מרטין בובר]], '''דרכו של מקרא''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1997, ע"מ 75.}} סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|כ}}}}.
 
גבורתו של גד מתבטאת בברכת משה. דימוי כוחו של ה' לאריה הרובץ על טרפו ואינו ירא מאויביו מצוי גם ב{{תנ"ך|ישעיהו|לא|ד}}. הגבורה שהיא אחד מאיפיוניומאפיוניו של גד באה לידי ביטוי גם בספר [[צוואת גד]] א', ב' :'ואהי גיבור בין המשפתים. ולכן שמרתי בלילה על העדרים והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר ואוץ אחריו ואתפשהו ואחזיק בידי ברגלו ואקלעהו כאבן הקלע וככה הרגתיו'. בברכת משה הטורף הוא גד ואילו בצוואה, החיות מנסות לטרוף את העדר וגד עוצר בעדן{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''צבת בצבת עשויה - מה בין מדרש פנים מקראי למדרש חוץ מקראי''', תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 299.}}.
 
==צאצאי גד==