חבל שלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: קישור, |
מ בוט החלפות: ,, \1השקיה, ]], גאוגר\1 תגית: גרשיים שגויים |
||
שורה 3:
הקמת החבל החלה בסוף 1978 כחלק מההכנה לפינוי ישובי [[פתחת רפיח]] שבצפון סיני{{הערה|{{דבר|טובה צימוקי|דיון בהקמת 20 ישובים באזור כרם־שלום|1978/11/01|00311}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|נידחו מרבית אתרי התישבות שהציעו אנשי חבל ימית|1979/06/17|00608}}}}, יישובים שהוקמו ברובם רק שנים ספורות לפני כן בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. על פי התוכנית 20 יישובים היו אמורים לקום תוך שלוש שנים שמתוכם 15 הוקצו למפונים{{הערה|{{מעריב||20 ישובים תוך 3 שנים בפיתחת שלום|1979/04/15|00402}}}}. חלק מהמתיישבים בישובי פתחת רפיח הפריעו לעבודות הקמת החבל, מכיוון שהתנגדו לפינוי היישובים במסגרת הסכם השלום{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|8 מתושבי שדות נעצרו כחשודים בהפרעות לעבודה בפיתחת שלום|1979/10/29|00801}}}}, וחלק מחו על כך שהוחל בעבודות פיתוח לפני שהוסכם על הפיצויים שיקבלו{{הערה|{{מעריב||תושבי חבל ימית מאיימים לשבש את העבודות בפתחת שלום|1979/10/28|00411}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|מתיישבי אוגדה: "לא נלך למושב חממות", "תכנית פיתחת שלום פסולה"|1979/04/19|00616}}}}.
את עבודות הכשרת השטח ופיתוח הקרקע ביצעה ה[[קק"ל]] ו[[סולל בונה]] בעלות של כמיליארד [[ל"י]]{{הערה|{{דבר||עבודות במיליארדים בפיתחת שלום נמסרו לקבלנים|1979/06/18|00608}}}}{{הערה|{{דבר||הקק''ל נערכת לבוא השלום|1979/01/25|00801}}}}. עד תחילת שנת 1980 הוכשר השטח להקמת שישה מושבים בהם 60 משקים כל אחד והוחל בהקמת הבתים ב-4 מושבים{{הערה|{{דבר||הוחל בבנייה ב-4 מושבים בפיתחת שלום|1980/02/25|00306}}}}. היישובים הראשונים שהסכימו להתפנות ולהתיישב בחבל היו הקיבוצים [[סופה (קיבוץ)|סופה]] ו[[חולית (קיבוץ)|חולית]]{{הערה|{{דבר||חברי סופה וחולית מבטיחים בפעולות דרסטיות אם לא יושג התקציב להעברת הישובים|1980/05/15|00611}}}}{{הערה|{{דבר||אבן פינה לקיבוץ סופה|1981/01/21|00912}}}}, ומושב [[תלמי יוסף
בנוסף הוקמו ב-1980 המושבים [[יתד]] ו[[יבול]] שלא הוקמו עבור מפוני ימית אלא עבור גרעיני התיישבות חדשים שהמתינו מספר שנים להקמת יישוב הקבע עבורם{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|מושב יתד תקע יתד ראשונה בפיתחת שלום|1980/04/25|01221}}}}{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|יבול ראשון ביובל - אחרי שבע שנים רזות|1981/10/23|02400}}}}.
שורה 11:
במאי 2001 ממשלת ישראל הסכימה על הצעת ההחלטה, שהביא לממשלה שר התשתיות [[אביגדור ליברמן]], בגיבוי ראש הממשלה, [[אריאל שרון]], על הרחבת חבל שלום דרומה לאזור [[חולות חלוצה]]{{הערה|{{הארץ|עליזה ארבלי|הוגשה תוכנית להקמת 5 יישובים בחלוצה|1.699719|8 במאי 2001}}}}. מטרת ההחלטה הייתה למנוע מסירת השטח במסגרת הסכם לחילופי שטחים כחלק מהסדר הקבע עם הפלסטינים{{הערה|{{הארץ|דליה שחורי, יוסי ורטר|הממשלה החליטה לפעול להקמת יישובים בחולות חלוצה|1.717657|15 ביולי 2001}}}}{{הערה|{{הארץ||חלוצי חלוצה להכשלת הסדר שלום|1.718821|19 ביולי 2001}}}}. זאת לאחר שעלתה אפשרות שהאזור ישמש כחלק מ[[מדינה פלסטינית]] עתידית, במסגרת חילופי שטחים, ותיתן מענה לצפיפות האוכלוסין ב[[רצועת עזה]]. הצעה כזו נכללה, לדוגמה, ב[[יוזמת ז'נבה]], וגם [[אהוד ברק]] תמך ברעיון זה בהיותו ראש הממשלה, בשנת 2000. גם לפי [[תוכנית החלוקה]], שהתקבלה ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], האזור, שהיה ידוע בשם [[עוג'ה אל-חפיר|עוג'ה]], נכלל בשטח המדינה הערבית יחד עם רצועת עזה.
בסוף 2001 הוקמה ועדת היגוי{{הערה|{{גלובס|דליה טל|ועדת היגוי ליישוב בחולות חלוצה|498129|17 ביוני 2001}}}}, והוחל בתכנון שלושה יישובים, [[שלומית (יישוב)|שלומית]], ניצנית וחלוצית{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|למרות המאמצים, הקמת יישובים בחלוצה תפגע בסביבה|1.945318|11 בפברואר 2004}}}}. בינואר 2005 אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה אשכול]] את התוכניות להקמת שלומית, בה בשלב הראשון 1,500 יחידות דיור וחלוצית 4, שתוכנן, בשלב ראשון, ל-300 יחידות דיור, שבחלקן נחלות חקלאיות{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|המחוזית קיבלה תוכניות להקמת שלומית וחלוצית 4|872018|9 בינואר 2005}}}} במקביל, בשנת 2002, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת נגב את הכרזתה של [[שמורת טבע]] בחולות חלוצה על מנת למנוע בנייה שתפגע בשטחי הטבע שבהם נמצאים בעלי חיים ו[[צמחים מוגנים בישראל|צמחים מוגנים]]{{הערה|{{וואלה!|תמר נהרי|חולות חלוצה יוכרזו שמורת טבע|165766|07 בינואר 2002}}}}. בין המתנגדים לפיתוח השטח היה ארגון [[חיים וסביבה]] שטען כי הקמת יישובים חדשים לא רק תפגע בטבע
בשנת 2003 השלימה חברת [[מקורות]] הקמת רשת מים
בעקבות [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] ופינוי יישובי [[גוש קטיף|חבל קטיף]] החלו יישובי האזור לקלוט חלק מהמפונים{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|באשכול ובחבל שלום מתכוננים לקליטת מפוני עזה|806793|20 ביוני 2004}}}}{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|18,300 דונם כבר יש להם בתוך הקו הירוק|911606|8 במאי 2005}}}} והוקמו מדרום לחבל המושבים: [[נווה (מושב)|נווה]], [[בני נצרים]] (שעד לעלייתם לנקודת הקבע ישבו בשכונות ארעיות ביתד ויבול בהתאמה). ביולי 2015 החלה בניית בתי הקבע ביישוב שלומית{{הערה|{{וואלה!|אנה רויטמן|שלומית בונה יישוב - החלה בניית בתי הקבע בחולות חלוצה|2870880|09 ביולי 2015}}}}.
==גאוגרפיה==
האזור עליו הוקם החבל הוא בעל חולות מישוריים, שקיבלו את הכינוי "פתחת שלום". גבולותיו הם צומת אבשלום בצפון, [[חולות חלוצה]] בדרום, [[גדר הגבול ישראל-מצרים]] במערב ו[[חבל אשכול]] במזרח.
| |||