כתבי המארות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
כתבי המארות הם עוד עדות לידע המצרי על ה[[גאוגרפיה]], ה[[דמוגרפיה]] והממשל בארץ ישראל. כל השמות שזוהו בקבוצה הראשונה נמצאו בקבוצה השנייה. יכול להיות שהשינויים במספר השליטים ביישובים הנזכרים בין שתי הקבוצות, מעידים על שינויים חברתיים בארץ ישראל, עדות לקיומן של ערי מדינה בארץ ישראל בסוף השושלת ה-12, שנשלטות על ידי שליט אחד. אולי גם האזכור של יותר יישובים בקבוצת בריסל, שהיא הקבוצה המאוחרת, מעיד על הגידול העירוני בארץ ישראל עד סוף השושלת ה-12.
==קבוצת שברי החרסים==
קבוצת מירגיסה ([[Mirgissa]]) כוללת שברים של קערות חרס שנתגלו בתוך קבר, ועליהן חמש שמות של מקומות בלבנט, חלק מהם אמוריים. זו הדוגמא הקדומה ביותר של חרסי המארות והיא מתוארכת לזמנו של אמנמחת השני או תחילת מלכותו של סנוסרת השלישי (1878–1843 לפנה"ס) בתקופת הממלכה התיכונה. החרסים נתגלו בקרבת עיר-המבצר המצרית מירגיסה, בסמוך לאשד השני של הנילוס בגבול מצרים-סודן (נוביה) שהגן על מצרים העליונה מפני פלישת השבטים כושים.
קבוצת ברלין כוללת שברי חרסים שתוארכו ל[[המאה ה-20 לפנה"ס|מאה ה-20 לפנה"ס]]. הם פורסמו לראשונה על ידי האגיפטולוג הגרמני [[קורט זתה]] בשנת [[1926]]. על החרסים מופיעים שמות של כ-20 ערים או חבלים ב[[ארץ ישראל]] ובסוריה כמו [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[תל בית שמש|בית שמש]], '''אשמם''' ([[ירושלים]]), '''אשאן''' ([[בית שאן]]), '''עפל''' ([[עפולה]]), [[שכם]], רחוב. ב[[לבנון]] מוזכרים אנשי [[גבל]], והערים אלסה ו[[ערקת]], לערים הנזכרות ברשימה משייכים 2-4 שמות שליטים. סה"כ יותר מ-30 שמות של מושלים. החרסים תוארכו לסוף [[השושלת ה-11]], או אמצע [[השושלת ה-12]].
| |||