ימת ברדוויל – הבדלי גרסאות

הימה מופרדת מהים על ידי [[שרטון]] שמקיף אותה משלושה צדדים (מכל כיוון למעט הדרומי). מספר פתחים צרים מקשרים בין הימה לים. עומקה של הלגונה אינו עולה על שלושה מטרים. רוחב השרטון המקיף את הלגונה נע בין עשרות מטרים לקילומטר וחצי, וגובהו מגיע עד לשישים מטרים מעל פני הים. הימה נוצרה כאשר סיים העולם לצאת מ[[עידן הקרח האחרון]]. המים שהיו לכודים בקרחונים בעשרות אלפי השנים הקודמות נמסו, וגובה [[פני הים]], שהיה נמוך ביותר ממאה מטרים בעידנים הקודמים, מתייצב. התייצבות אקלימית זו מביאה גם לשינוי פני החוף, מתחילה הצטברות של חול לאורך החופים, שמקורו בסחף של הנילוס. סחף זה הוא זה שיוצר את הימה, שקודם לכן היתההייתה מפרץ פתוח, שהפתח שלו נסגר על ידי שרטוני חול. רמת המליחות בתוכו עלתה בהדרגה והימה הפכה לאזור בעל תנאים אקולוגיים יחודייםייחודיים{{הערה|שם=רונאל|}}.

במחקר שערך המכון ל[[חקר ימים ואגמים לישראל]], בראשות גיא סיסמה-ונטורה, התגלה כי ימת ברדוויל הייתה אחד המקומות הראשונים בעולם בו החלה [[חקלאות ימית]] לצורכי מסחר. לצורך המחקר ניתחו החוקרים שיניים של דגי [[ספרוס זהוב]] (דניס) שנמצאו בחפירות מאתרים [[ארכיאולוגארכאולוג]]יים שונים בישראל, חלקם לאורך החוף וחלקם מפנים הארץ, המכסים תקופה של יותר מ-10,000 שנה, מראשית [[התקופה הנאוליתית]] ועד [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]]. באמצעות בבדיקת הרכב ה[[איזוטופ]]ים של החמצן בעצמות ושיני הדגים מצאו שבסוף [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]], הרכב הדגים שנמצאו בחפירות משתנה לחלוטין, וכ-90% מהדגים שנמצאו בישוביםביישובים השונים באזור, מתמנע שליד אילת ועד ישוביםיישובים לחופי הכנרת, מקורם בימת ברדוויל{{הערה|שם=רונאל|{{הארץ|אסף רונאל|נמצאה העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית: דגי דניס בני 3,500 שנה מסיני|1.6567912|16 באוקטובר 2018}}}}.