הבדלים בין גרסאות בדף "ימת ברדוויל"

מ
בוט החלפות: גאוגר\1, הייתה, ארכאולוג, \1יישובים, \1ייחודי, \1יישוב\2
(←‏היסטוריה: הוספת מקור)
מ (בוט החלפות: גאוגר\1, הייתה, ארכאולוג, \1יישובים, \1ייחודי, \1יישוב\2)
'''ימת ברדוויל''' ([[ערבית]]: '''بحيرة البردويل''', '''בחירת אל-ברדויל''' או '''سبخة البردويل סבחת אל-ברדוויל''') (מזוהה עם מקום הנקרא "הימה הסירבונית") היא [[לגונה]] של [[הים התיכון]] הנמצאת בצפון [[חצי האי סיני]].
מקור שם הימה הוא במלך הצלבני [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים|בלדווין הראשון]], שעל פי המסופר מת באזור לאחר אכילת דג רעיל מתוך הימה.
==גאוגרפיה==
==גיאוגרפיה==
הימה מופרדת מהים על ידי [[שרטון]] שמקיף אותה משלושה צדדים (מכל כיוון למעט הדרומי). מספר פתחים צרים מקשרים בין הימה לים. עומקה של הלגונה אינו עולה על שלושה מטרים. רוחב השרטון המקיף את הלגונה נע בין עשרות מטרים לקילומטר וחצי, וגובהו מגיע עד לשישים מטרים מעל פני הים. הימה נוצרה כאשר סיים העולם לצאת מ[[עידן הקרח האחרון]]. המים שהיו לכודים בקרחונים בעשרות אלפי השנים הקודמות נמסו, וגובה [[פני הים]], שהיה נמוך ביותר ממאה מטרים בעידנים הקודמים, מתייצב. התייצבות אקלימית זו מביאה גם לשינוי פני החוף, מתחילה הצטברות של חול לאורך החופים, שמקורו בסחף של הנילוס. סחף זה הוא זה שיוצר את הימה, שקודם לכן היתההייתה מפרץ פתוח, שהפתח שלו נסגר על ידי שרטוני חול. רמת המליחות בתוכו עלתה בהדרגה והימה הפכה לאזור בעל תנאים אקולוגיים יחודייםייחודיים{{הערה|שם=רונאל|}}.
 
בעבר הוותה הימה את חלקה המזרחי של [[דלתא|דלתת]] ה[[נילוס]]. בזמנים קדומים מתוארת הימה כ[[ביצה (אגם)|ביצה]] טובענית או אדמת בוץ שגרמה לצבאות רבים לשקוע ולהעלם - דבר שאף הפך לביטוי באנגלית "Serbonian Bog" {{אנ|Serbonian Bog}}{{מקור}}.
==היסטוריה==
במחקר שערך המכון ל[[חקר ימים ואגמים לישראל]], בראשות גיא סיסמה-ונטורה, התגלה כי ימת ברדוויל הייתה אחד המקומות הראשונים בעולם בו החלה [[חקלאות ימית]] לצורכי מסחר. לצורך המחקר ניתחו החוקרים שיניים של דגי [[ספרוס זהוב]] (דניס) שנמצאו בחפירות מאתרים [[ארכיאולוגארכאולוג]]יים שונים בישראל, חלקם לאורך החוף וחלקם מפנים הארץ, המכסים תקופה של יותר מ-10,000 שנה, מראשית [[התקופה הנאוליתית]] ועד [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]]. באמצעות בבדיקת הרכב ה[[איזוטופ]]ים של החמצן בעצמות ושיני הדגים מצאו שבסוף [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]], הרכב הדגים שנמצאו בחפירות משתנה לחלוטין, וכ-90% מהדגים שנמצאו בישוביםביישובים השונים באזור, מתמנע שליד אילת ועד ישוביםיישובים לחופי הכנרת, מקורם בימת ברדוויל{{הערה|שם=רונאל|{{הארץ|אסף רונאל|נמצאה העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית: דגי דניס בני 3,500 שנה מסיני|1.6567912|16 באוקטובר 2018}}}}.
 
[[דרך הים]], דרך עתיקה בימי קדם שחיברה את [[מצרים]] עם [[סוריה]], [[אנטוליה]], ו[[מסופוטמיה]], החלה ב[[הדלתה של הנילוס|דלתה של הנילוס]] במצרים ופנתה צפונה לאורך חופי סיני וימת ברדוויל דרך אל עריש ורפיח. משם צפונה דרך החוף של [[כנען]] ל[[עזה]]. בסמוך לצידה המערבי של הימה שוכנת העיר העתיקה [[פלוסיום]] שוקמה ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף ה-3 לפנה"ס]] כעיר נמל לחוף הים התיכון והדלתא של הנילוס, אך סחף החולות באזור ייבש את זרוע הנילוס והרחיק את חוף הים התיכון. [[התקופה הרומית|בתקופה הרומית]] הייתה העיר חלק מ[[ערביה (פרובינקיה רומית)|פרובינקית ערביה]]{{הערה|יורם צפריר, '''הפרובינציות בארץ ישראל''', בתוך: "ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - היסטוריה מדינית, חברתית ותרבותית ,כרך א'", מנחם שטרן, שמואל ספראי, יורם צפריר וצבי ברס, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1982 ,עמוד: 358}}.