נשימה סרעפתית – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (בוט החלפות: אידיאל, לעיתים)
מ (בוט החלפות: אוו\1)
שריר הסרעפת מהווה את הגבול התחתון של בית החזה. במצב מנוחה לסרעפת מבנה קמור, קרי היא בולטת בדמות חצי כדור לתוך כלוב הצלעות. כיווץ הסרעפת גורם להשטחה של המבנה הקמור ולהגדלת נפחו של בית החזה ובאותה עת, לדחיסה כלפי מטה של אברי ה[[בטן]] הדוחפים את קיר הבטן הקדמי לכיוון קדימה. תנועה הנראית כ"הוצאת הבטן".
 
נשימה סרעפתית עמוקה יותר מנשימה צלעית (נשימה המדגישה הנעת צלעות לשם הגדלת נפח בית החזה). כמות גדולה יותר של אוויר מתחלפת בכל נשימה וחלקים גדולים יותר בריאות מתאווררים. היא נחשבת לבריאה יותר והדרכת השימוש בה נעשה דרך קבע לחולים הסובלים מתת-איוורוראוורור של הריאות ולחולים הנחשבים מועדים לפגיעה כזו, למשל לאחר [[ניתוח]] ב[[הרדמה כללית]]{{הערה|1=[http://www.clalit.org.il/meir/Content/Content.asp?CID=25&u=69#11 הדרכה לקראת ניתוח - מידע כללי], אתר "מרכז רפואי מאיר"}}.
 
נטייתם של אנשים להימנע משימוש בנשימה סרעפתית מוסברת לעיתים בהרגלים נרכשים, כגון חיקוי מבוגרים המורגלים בנשימה צלעית, הימנעות מנשימה סרעפתית הגורמת להבלטת בטן (המנוגדת לאידיאל היופי של הבטן "השטוחה") ואף המצאות מתמשכת במצבי [[דחק]] המלווים בנשימות רדודות.