אורומו (עם) – הבדלי גרסאות

בני האורומו מהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה ומונים כ-35 מיליון איש נכון לשנת  2016. האוכלוסייה מפוזרת על פני ארצות רבות וביניהן [[אתיופיה]], [[קניה]], [[סומליה]] ו[[אוסטרליה]] והריכוז הגדול ביותר מצוי באתיופיה. 95% מבני האורומו הם עובדי אדמה ומעטים גרים במרכזים העירוניים. בני האורומו מרוכזים במיוחד במרכז אתיופיה וישנן קבוצות בולטות גם בצפון קניה, במחוז מרסביט (Marsabit), ובאזור וולו (Welo) וטיגרה (Tigre) שב[[אריתריאה]]{{הערה|שם=הערה מספר שלוש|1=Aguilar, 2007: 56-72}}.

בני האורומו מחולקים לשני ענפים מרכזיים אשר מתפצלים למגוון שבטים ומפוזרים בין מערב למזרח אתיופיה. הענף הראשון הוא שבט הבוראנה (Borana), שבט רועים הממוקם בדרום אתיופיה ובצפון קניה. השבט מאכלס את המחוזות הקדומים של שווה (Shewa), וולאגה (Welega), אילובאבור (Illubabor), קאפה (Kafa), ג'ימא (Jimma) וסידאמו,(Sidamo)  צפון וצפון מזרח קניה וקבוצה קטנה של פליטים בסומליה. הענף השני הוא שבט הבאריטומה (Baraytuma), אנשי שבט זה מתגוררים בעיקר בחלקים המזרחיים באזור אורומיה: מיראב חאראג' (Mirab Haraghe), אזור הארסי (Arsi), אזור באלה ((Bala, אזור דבוב מראב [[שאווה]] (Debub mirab Shewa), אזור [[דירה דאווה]] (Dire dawa), אזור [[ג'יג'יגה]] (Jijiga){{הערה|שם=הערה מספר שלוש}}.

בני האורומו מדברים ב[[שפת האורומו]] כשפת אמם, שפה זו ידועה גם כ  Afaan oromoo ו-Oromiffa ומהווה חלק מענף [[השפות הכושיות]] השייך למשפחה האפרו-אסיאתית. לפי האתנולוגיה קיימים כ-17,465,900 דוברי שפת אורומו ברחבי העולם. שפת האורומו מחולקת לארבעה סוגים לשוניים עיקריים: 1. בוראנה-ארסי-גוג'י אורומו (Borana arsi guji oromo) אשר מדוברת בעיקר בדרום אתיופיה וצפון קניה על ידי אנשי הבוראנה 2. מזרח אורומו אשר מדוברת באזור מיראב חג'אג', אזור מיסראק חראג'ה (Misraq hararghe) וצפון באלה המצויים באתיופיה. 3. אורומה המדוברת בקניה 4. מרכז מערב אורומו המדוברת על ידי רבים מבני הארומו ובנוסף על ידי [[מהגרים]] ב[[דרום אפריקה]], [[לוב]], [[מצרים]] ו[[סודאן]]. מערכות כתיבה מודרניות משמשות לתמלול שפת אורומו אשר כוללות את הכתב הלטיני. קהילות אורומו במרכז מערב אתיופיה עשו שימוש בכתב האתיופי עד שנות ה-90. כמו כן, עשו שימוש בכתב הסאפלו שהומצא על ידי השייח באקרי סאפלו במהלך שנות ה-50 והיווה מערכת כתיבה מרכזית לשימוש בני האורומו{{הערה|Hassan, 1981:44,550-556}}.

על פי רודולף וור, פרופסור להיסטוריה אפריקאית, [[עבדות]] הפכה לדבר כה מרכזי בכלכלה הפוליטית בקרן אפריקה כך שלבני אורומה לא הייתה ברירה אלא להישאב אליה. עבדות הייתה ליסוד מרכזי בסדר החברתי, הפוליטי והכלכלי של הסוואנה הצפונית, אתיופיה והחוף האפריקאי המזרחי במשך כמה מאות שנים. העבדים סווגו לקבוצות על ידי אנשי אמהרה: "האדומים" שהיו בהירי עור ודוברי השפה הכושית ו"השחורים" שהיו כהי עור. העבדים ה"אדומים" היו יקרים יותר וניתן היה לייצא אותם, בעוד שה"שחורים" הוחזקו במקומם ולא נשלחו אל מעבר לים{{הערה|Ware, 2011: 72-74)}}.  כמו כן, על פי עדויות נוספות בני האורומו שיעבדו קבוצות אתניות אחרות במאה ה-16 אשר ישבו באזורים שכבשו במהלך מלחמות אכזריות{{הערה|Pankhurst, 1997: 284,423}}.

בעשורים הראשונים של המאה ה-19, התפתחו שלוש מונרכיות של אורומו: אנריה (Enarya), גומה (Goma) וגומא (Guma)  (Degu, 2002: 142). האזור המכונה גאלה (Galla-land) שכולל את רוב מרכז ודרום אתיופיה היה שייך באותה תקופה לקבוצות אתניות אחרות. מנהיג אורומו בשם ראס גובאנה הוביל להתפתחות אתיופיה המודרנית ובזכות השילוב המדיני והצבאי שהביא עמו תרם לכיבוש אדמות נוספות והרחיב את גבולות אתיופיה. כמו כן, היחסים הבין שבטיים בקרב בני האורומו כמו גם מערכת היחסים שלהם עם בני אמהרה שמהווים את הקבוצה האתנית השנייה בגודלה, היו מסובכים מאז ומתמיד{{הערה|Levine, 2014}}.