פרדריק לורז – הבדלי גרסאות

התנאים בריצה זו היו קשים. הריצה התנהלה בדרך עפר בין ה[[גבעה|גבעות]] ולוותה בעננים של [[אבק]] שהעלו הרכבים שליוו את הרצים. הטמפרטורה באותו היום הייתה חמה ועמדה על 32 [[מעלות צלזיוס]] ובנוסף הייתה רק תחנה לשתיית מים אחת במחצית הדרך. בריצה השתתפו טובי רצי המרתון מארצות הברית, בהם סמי מלור (אלוף מרתון בוסטון ב-1902), ג'ון לורדון (אלוף מרתון בוסטון ב-1903) ומייק ספרינג (אלוף מרתון בוסטון ב-1904); שלושתם לא הצליחו לסיים את הריצה. רק 14 רצים מתוך 32 הצליחו לסיים את הריצה. מאוחר יותר התברר שלורז רימה בתחרות: הוא הפסיק לרוץ עקב תשישות לאחר 14.5 ק"מ, והמשיך בנסיעה ברכב עם מאמנו לאורך 17.7 ק"מ, עד שמכוניתם הפסיקה לעבוד והוא המשיך בריצה ונכנס ראשון לאצטדיון. לאחר שצופים בתחרות דיווחו על התרמית, הוא הודה מיד, ומדליתומדליית הזהב הועברה להיקס. להגנתו טען לורז שעשה זו כבדיחה. הוא הורחק על ידי [[איגוד האתלטים החובבים]] מהשתתפות בתחרויות לכל ימי חייו, אך לאחר שהתנצל והתברר שלא תכנן להונות, הוא הורשה להתחרות שוב.