שארל קלרמון-גנו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:גאוגרפיה היסטורית באמצעות HotCat |
|||
שורה 19:
הוא אף הועסק בידי הצרפתים בחפירות ב[[סוריה]] וב[[הים האדום|ים האדום]]. בשנת [[1875]] קיבל את אות האבירות של [[לגיון הכבוד]]. קלרמון-גנו שירת כמשנה לקונסול ב[[יפו]] בשנים [[1880]]–[[1882]]. בתום תפקידו הקונסולרי חזר לפריז, שם המשיך לעסוק בענייני שפות המזרח. בשנת [[1886]] נתמנה לקונסול מדרגה ראשונה, וכן נתמנה למנהל המוסד בו קיבל את חינוכו, ועבד כ[[פרופסור]] ב[[קולז' דה פראנס]].
בשנת [[1896]] מונה לדרגת [[קונסול כללי]], ואחר-כך ל[[ציר (דיפלומטיה)|ציר]] בשנת [[1906]]. הוא היה הראשון באנגליה שחשף את תרמית המגילות המזויפות של [[מוזס וילהלם שפירא]] בשנת [[1883]]. בשנת [[1903]] השתתף בחקירת [[נזר סלטפרנס]] ו[[כתר סאיטאפרנס]]. [[הלובר]] רכש את הנזר המדובר ב-400,000 פרנקים, במחשבה שמדובר בעבודת חרשות [[סקיתים|סקיתית]]. נהוג להאמין כי למעשה הנזר הוא זיוף [[רוסיה|רוסי]].
קלרמון-גנו נפטר ב-15 בפברואר 1923 בפריז.
| |||