בוירכאוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
אף על פי שהיסטוריונים כגון [[ישראל שצמן]]<ref>[[ישראל שצמן]], '''תולדות הרפובליקה הרומית''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1989, עמ' 369.</ref> ו[[מ. קארי]] משערים שמספר האבדות מוגזם, הם מודים שזו הייתה אחת התבוסות הצבאיות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה הרומית. הדים לתחושת האיום שרחשה ברומא בעקבות תבוסה זו ניתן למצוא במילותיו של ההיסטוריון בן התקופה, [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס|סאלוסטיוס]]<ref>[[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]], '''קאטילינה, יוגורתא, קטעים מדברי הימים''', תרגמה מרומית שרה דבורצקי, ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ח (1968), עמ' 135. </ref>: "באותו הזמן היה יד הגאלים<ref>סאלוסטיוס מתכוון לקימברים שנחשבו לעיתים גאלים, אולם כיום רווחת הדעה שהם היו שבט גראמני עתיק. </ref> על העליונה במלחמה עם מצביאינו קווינטוס קפיו וגניאוס מאנליוס<ref>הכוונה פה למצביאים קאיפיו ומאליוס מאקסימוס.</ref> וכל איטליה התחלחלה מפחד זה".
לאחר ניצחון זה לא המשיך בויראכוס להתקדם מזרחה ודרומה כלפי איטליה, אלה פנה מערבה לכיוון גאליה ואיבריה. בשנת [[102 לפנה"ס]] החלו בויראכוס והקימברים, יחד עם בני בריתם ה[[טווטונים (שבט עתיק)|טווטונים]] ושבטים אחרים, לחזור על עקבותיהם לכיוון איטליה. הם פלשו לצפון איטליה, לאחר שחצו את האלפים דרך [[מעבר סן ברנאר הגדול]]. בויראכוס נחל ניצחון נוסף מול [[קווינטוס לוטאטיוס קאטולוס]], הקונסול הרומי שהיה מופקד על גזרה זו, והרומאים נסוגו אל מעבר נהר ה[[פו (נהר)|פו]] והשאירו את כל השטח שבין הפו לאלפים לשליטת הקימברים.
ניצחונו של בויראכוס לא החזיק מעמד ימים רבים. באביב של שנת [[101 לפנה"ס]] חצה צבא רומי בראשותם של [[גאיוס מריוס]] וקאטולוס את נהר הפו, וב-30 ביולי (לפי המסורת הרומית), נפגשו צבאות הקימברים והרומים ליד ורקלה (Vercellae) בשדות הרודים. בויראכוס נחל מפלה מוחצת, רוב הצבא הקימברי, כ-65,000 איש, הושמד, עשרות אלפים נפלו בשבי והוא עצמו נהרג במהלך הקרב.
| |||