המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 17:
אופיו ה[[אקלקטי]] של האוסף משקף את טעמו של בעל האוסף, שלא היה איש מקצוע בתחום אמנות המזרח הרחוק, אלא אספן שרכש את חפציו בעת שביקר במזרח הרחוק. החפצים שנרכשו היו בעלי ערך רב בעיני הסינים והיפנים אותם פגש נהרי, אך בעת שנרכשו, בשנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50, היו אספנים בודדים במערב שגילו בהם עניין, וכיום הם נדירים יחסית.
 
ביוזמת [[קרל שוורץ]] הוצג אוסף נהרי בשנת [[1953]] ב[[מוזיאון תל אביב]] הישן. נהרי קיווה שהאוסף יוצג באופן קבוע במוזיאון בישראל, אך לא זכה לכך בחייו. לאחר מותו הפתאומי נודע כי ציווה לתרום את האוסף לעיר מגוריו, רמת- גן. בשנת [[1974]] הוצג האוסף לראשונה ברמת- גן, אך רק לתקופה קצרה, שלאחריה הוחזר לארגזים ונשמר במחסני עיריית רמת- גן. בשנת [[1988]] מונה צוות מקצועי מיוחד כדי להעריך ולשקם את האוסף ולהכינו לקראת הצגתו במשכן של קבע. בנובמבר 1988 נפתח רשמית המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ע"ש יחיאל נהרי במשכנו הקבוע.
===יחיאל נהרי===
יחיאל נהרי היה [[איש עסקים]] שהיה פעיל בעסקי העץ ברחבי העולם. הוא נולד בעיירה ויינגרוב שב[[פולין]], עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1938]] ועיברת את שם משפחתו מינז'ירז'בסקי (שפירושו ב[[פולנית]] נהר קטן) לנהרי. לימים, עם התרחבות עסקיו, קבע את מקום מושבו ב[[מונטריאול]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] נודע לו שכל משפחתו נספתה ב[[השואה|שואה]], והוא יצא לאירופה והחל לעזור ל[[ניצולי השואה]]; שם כונה הנדבן הגדול. גם בישראל תרם לנזקקים ב[[תקופת הצנע]]. נהרי נסע בעולם והתאהב במזרח הרחוק, ובשלב מסוים החל לרכוש שם חפצי אמנות. במקביל לעסקי העץ, פתח גם חנות עתיקות במונטריאול. בגיל 49 נישא למזכירתו, יהודיה ילידת [[בולגריה]], שניהלה את המשרדים שלו במונטריאול וב[[פריז]]. בשנת [[1961]] חזר לישראל, עם אשתו ושתי בנותיו, והתגורר ב[[רמת- גן]]. בשנת [[1962]] נפטר באופן פתאומי מהתקף לב, כשהיה ב[[אירופה]]. אלמנתו ושתי בנותיה נשארו בארץ עד שנת [[1974]], ואז חזרו למונטריאול.
 
==ראו גם==