מעמדה הבין-לאומי של ירושלים – הבדלי גרסאות

בתום [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]] חולקה ירושלים בין ישראל לבין [[ירדן]] (בית לחם נותרה בידי ירדן). ב-[[2 באוגוסט]] [[1948]] פורסם מנשר ע"י [[דוד בן-גוריון|דוד בן גוריון]] מתוקף תפקידו כ[[שר הביטחון]] של מדינת ישראל {{הערה|[[s:מנשר שלטון צבא-הגנה לישראל בירושלים|מנשר שלטון צבא-הגנה לישראל בירושלים]]}}. למִנשר צורפה גם מפת הסבר. כמו במקרה של המִנשר על [[ארץ ישראל]] שנספח ל[[פקודת שטח השיפוט והסמכויות]] שפורסמה ב-22 בספטמבר 1948, המִנשר על ירושלים, שדרשה מאז ומעולם טיפול מיוחד, החיל את המשפט של המדינה על שטחי ירושלים וסביבותיה שהוחזקו בידי צה״ל ב-1948, ובעקבותיו בא מִנשר מס' 2, שמינה מושל צבאי לעיר, [[דב יוסף]]{{הערה|{{נתיב|הווארד גריף|המנשר הנשכח של דוד בן גוריון מ-1948 על סיפוח יהודה ושומרון|2007_6_grief|6 (119), נובמבר 2007, עמוד 55}}}}.[[קובץ:Knesset Building (South Side).JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[משכן הכנסת]] בירושלים]]

ב-[[11 בדצמבר]] [[1949]] התקבלה [[החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטה 194]] ב[[עצרת האו"ם]]. סעיף 9 להחלטה קובע שיש להעביר את ירושלים לשליטת ה[[האומות המאוחדות|או"ם]]{{הערה|{{דבר||עצרת או"ם אישרה ב-38 נגד 14 קולות את ההצעה האוסטראלית לבינאום ירושלים|1949/12/11|00100}}}}<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://mfa.gov.il/mfa/internatlorgs/mfadocuments/pages/united%20nations%20general%20assembly%20resolution%20194%20-ii.aspx|הכותב=|כותרת=החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194|אתר=אתר משרד החוץ|תאריך=11 בדצמבר 1949}}</ref>. ההחלטה נתמכה בידי רבות מהמדינות ה[[נצרות קתולית|נוצריות-קתוליקתוליות]]<nowiki/>ות שלא רצו שירושלים והמקומות הקדושים לנוצרים יוותרו תחת שלטון ישראל וירדן {{הערה|{{דבר||המשבר הרביעי|1949/08/12|00201}}}}. בעקיבות החלטה זו, ב-[[13 בדצמבר]] מסר בן גוריון הודעה בכנסת בה [[הכרזת ירושלים כבירת ישראל|הכריז]] על [[מערב ירושלים]] שהייתה בשליטת ישראל, כעל בירתה{{הערה|{{דבר||הודעת ראש הממשלה בכנסת|1949/12/14|00100}}}}. ההודעה כללה גם בקשה מן הכנסת להעביר את ישיבותיה לירושלים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ראש הממשלה דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל|כתובת=http://www.knesset.gov.il/docs/heb/bengurspeech.htm}}}}. הכנסת אישרה את ההודעה, וקיימה את ישיבותיה הבאות בירושלים.