ניסן רובין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
מ הוספת קישור לעורלה |
||
שורה 30:
הפרק השני הוא על הלידה. הוא עוקב אחר "טכניקות" של תכנון מין העובר; דן בשאלת זמן כניסת הנשמה לגוף (עמ' 45 – 49); וממתי העובר הוא ישות עצמאית. לשאלה זו השלכות על המתת עובר ו[[דין רודף|דין "רודף"]], כאשר לידת התינוק עלולה לגרום למות האם (עמ' 61 – 63). הפרק דן גם באמונות שקשורת בלידה; בשדים ורוחות המסכנים את היולדת ובטקסי ההתגוננות מפניהם באמצעות קמעות ולחשים. עוד מבקש הפרק להבין את ההחמרה במשך הדורות בדיני הנידה ובדיני טומאת היולדת.
בפרק השלישי, על [[ברית מילה|ברית המילה]], דן רובין בתחילה במשמעות האנתרופולוגית של המילה ואחר-כך במכלול המנהגים שלפני המילה, במנהגי המילה עצמה ובמנהגים שאחרי המילה ועוקב אחר שינויים שניתן לזהותם. אחד מחידושיו הוא שמלכתחילה לא כללה המילה את פריעת עור העורלה אלא רק את כריתתה, דבר שאיפשר את "משיכת העורלה" דהיינו את שחזורה, כך שהמבקשים לפרוש מן העולם היהודי היו יכולים להסתיר את יהדותם, כמעשי מתייוונים בזמנו, או כמושכי עורלה בימי גזרות [[הדריאנוס|אדריינוס]] ו[[מרד בר כוכבא]]. לאחר המרד תיקנו חכמים את פריעת העורלה. מעתה הפריעה מנעה את משיכת
הפרק הרביעי הוא על הבכורה וטקס פדיון הבן. בפדיון הבן חייב בכור לאם ולא בכור לאב (יש עוד סוגי בכורה הפטורים מפדיון). רובין מצביע על שאלת מקום עריכת הטקס בזמן המקדש ובזמן שלאחר החורבן (עמ' 129 – 130). הוא מראה כי חמשת השקלים שהכהן היה מקבל היו סכום נכבד לשכיר יום והשתווה להכנסה חודשית, ולכן עלו פרקטיקות שונות להקלה על החייבים בפדיון: תחילה פדיון בחפצי ערך שהוחזרו לבעליהם ואחר כך בסכום נמוך של מעות שעליהן "התחללו" החפצים" (עמ' 131 – 135).
| |||