הכוזרי – הבדלי גרסאות

'''ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה''' ([[ערבית]]: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל){{הערה|כך בתרגום רבי [[יהודה אבן תיבון]] בעריכת ד"ר א. צפרוני; [[הוצאת שוקן]], ירושלים ותל אביב, תשל"א.{{ש}}בתרגום הרב [[יוסף קאפח]]: '''ספר המענה והראיה לדת המושפלת''' (ערבית: كتاب '''الرد''' والدليل في الدين الذليل, כִּתָּאבּ '''אלרַד''' ואלדׇּלִיל פִי אלדִּין אלדַ'לִִיל).}} הידוע כ'''ספר הכוזרי''', הוא חיבורו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] של [[רבי יהודה הלוי]] (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 ב[[ערבית יהודית]]. בתרגומו העברי של [[יהודה אבן תיבון]], התרגום העברי הראשון של הספר, כונה "ספר הכוזרי" וכך רכש את שמו המפורסם. הספר כתוב בצורת שיחה בין [[ממלכת הכוזרים|מלך הכוזרים]] וחכם יהודי על יסודות ה[[יהדות]]. סיפור [[גיור]]ם מרצון של הכוזרים כמה דורות קודם לכן, משמש את המחבר כרקע ובסיס לדמות מלך כוזר. ספר הכוזרי נחשב אחד מעמודי התווך של ה[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]] בפרט, ושל [[מחשבת ישראל]] בכלל.