ספגטי – הבדלי גרסאות

==הכנה==

רוב הספגטי הנמכר והנצרך יוצר בצורה מסחרית ולאחר מכן עבר ייבוש. את הספגטי מבשלים ב[[מים]] [[רתיחה|רותחים]] ומומלץ עם מלח גס עד שהם הופכים רכים ולאחר מכן מסננים את הספגטי באמצעות [[מסננת]], ולא שוטפים. מבנה ו[[מרקם]] הספגטי משתנה במהלך הבישול. מרקם פופולרי הוא [[אל דנטה]] (בישול הספגטי לדרגה שהם אכן מבושלים אולם עדיין קשים ונדרשת לעיסה שלהם). אחרים מעדיפים לבשל את הספגטי עד הסוף על מנת שיהיה לספגטי מרקם רך במיוחד.

 

הספגטי, אשר מוגש בדרך כלל עם [[רוטב עגבניות]], מהווה מעין סמל של ה[[מטבח איטלקי|מטבח האיטלקי]]. ניתן להגיש ספגטי עם [[רוטב|רטבים]] איטלקיים אחרים כמו [[רוטב בשמל|בשמל]] או אלי אוליו אבל לא מקובל להגיש עם [[רוטב בולונז]] או רטבים גסים כיוון שהם לא יכולים להתפס על המבנה החוטי הארוך. נהוג להוסיף חתיכות קטנות של [[גבינה צהובה]] הנמסות בספגטי החם. סוגי הגבינה הנפוצים הם [[פרמזן]], [[פקורינו]] ו[[צ'דר]]. מחוץ לאיטליה מוגש הספגטי יחד עם [[קציצה|קציצות בשר]], אם כי שילוב זה אינו [[מתכון]] איטלקי.