רצח יוחנן שטל וסליה זוהר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:סליה זוהר ויוחנן שטאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סליה זוהר ויוחנן שטאל]]
[[קובץ:POLICEMEN ("GAFIRIM") IN KFAR SABA WITH THEIR COMMANDER AVRAHAM DARVIAN (L). צילום משותף של גפירים (שוטרים) בכפר סבא עם המפקד אברהם דרויאן (משמאל).D627-013.jpg|250px|ממוזער| צילום משותף של גפירים (שוטרים) בכפר סבא עם המפקד אברהם דרויאן (משמאל), יוני 1933]]
'''רצח יוחנן שְטָאל וסַלְיָה זוהר''' היה [[אונס קבוצתי]] ו[[רצח]] של זוג יהודים שביצעו בדואים משבט ערב אל-קורעאן בחוף [[הרצליה]] שהסעיר את [[היישוב|היישוב היהודי]] הקטן ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1931]].{{הערה|רועי מרום,"[https://www.academia.edu/33337059/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%9Fההתיישבות_הערבית_המחודשת_באזור_רעננה_ספר_רעננה_הוצאת_יד_בן-%D7%A6%D7%91%D7%99_צבי_ ההתיישבות הערבית המחודשת באזור רעננה הערבית המחודשת באזור רעננה]", בתוך: יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת – רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ ישראל (1981-1922), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 442-441.}}
 
==רקע==
שורה 28:
הם הצביעו על מקום קבורת הגופות – ממערב לכפר [[אג'ליל]], ליד [[תל מיכל]] (מדרום למלון אכדיה של ימינו).{{הערה|[[דן יהב]], '''הרצליה – אם הקיבוצים והקבוצות: ההתיישבות השיתופית במושבה, 70 שנה למושבה שהפכה לעיר: (1924–1994)''', תל אביב: [[ירון גולן|י' גולן]] ('סדרת ברקאי לחקר ארץ ישראל וישוביה'), 1994, עמ' 40.}} לאחר חפירה קצרה נחשפו וזוהו שלדיהם של יוחנן וסליה.
 
יוחנן וסליה הובאו לקבורה ב-[[13 בנובמבר]] [[1931]] בהלוויה המונית ב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב ונקברו זה לצד זוזה.{{הערה|{{קדישא|341248|סליה זוהר}}; {{קדישא|341249|יוחנן שטאהל}}.}} ספדו להם מאיר דיזנגוף ו[[דוד רמז]], ששיבח את המתנדבים שהביאו לפתרון הפרשה ומתח ביקורת על התנהלות המשטרה.
 
ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] העלה [[ג'וזאיה קלמנט וג'ווד]] [[שאילתה (ממשל)|שאילתה]] בקשר לטיפולה של משטרת המנדט בפרשה זו.{{הערה|1=[http://hansard.millbanksystems.com/commons/1931/nov/18/palestine-jews#S5CV0259P0_19311118_HOC_48 שאילתת ווג'ווד ב-18 בנובמבר 1931 בפרלמנט הבריטי], באתר Hansard.}}
שורה 38:
 
יוחנן שטאל וסליה זוהר מונצחים ב[[אנדרטת חללי פעולות האיבה]] ב[[הר הרצל]].
 
* אברהם דרויאן קרא לבנו הצעיר זוהר, להנצחת זכרה של סליה זוהר.
 
* המשורר הצעיר [[יונתן רטוש]] (אוריאל הלפרין), שעבד באותה עת כמורה במושבה הרצליה, פרסם ב-[[7 באוגוסט]] [[1931]] (כחודש וחצי לאחר הרצח) בעיתון ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטי]] "[[העם (עיתון ארצישראלי)|העם]]" את שירו "כי ישאלך". שיר זה הביע תגובה תקיפה לרצח, שאירע שנתיים לאחר [[מאורעות תרפ"ט]], ולמורך הלב של הנהגת [[היישוב]] מ[[תנועת העבודה]] (שבניגוד לחוגים הלאומיים, ביקשו להמתין לתוצאות החקירה ולא להאשים ברצח את כפריי הסביבה הערבים) ובזכות נקמה.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''שלח ועט בידו: סיפור חייו של אוריאל שלח (יונתן רטוש)''', תל אביב: [[מחברות לספרות (הוצאת ספרים)|מחברות לספרות]], תשמ"ט 1989, עמ' 58.}}
:ב-[[1932]], לאחר פענוח הפשע והבאת השניים לקבורה, פרסם רטוש בהוצאה עצמית חוברת קטנה ובה [[נובלה]] פיוטית בשם "לקבר ישמעאל", המבוססת על פרשת רצח יוחנן וסליה. ב[[הקדשה (ספר)|הקדשה]] שבפתח החוברת כתב "לנשמת הרוגי מלכות הרשעה". את עטיפת החוברת עיצב [[נחום גוטמן]].{{הערה|[[גדעון עפרת]], [https://gideonofrat.wordpress.com/2014/04/17/אמנות-לאומנית-עוד-על-נחום-גוטמן-הבלתי-מ אמנות לאומנית? עוד על נחום גוטמן הבלתי מוכר], המחסן של גדעון עפרת, 17 באפריל 2014.}}
 
* המשורר [[חיים גורי]] הזכיר פרשה זו בשירו המאוחר "יריד המזרח":
{{ציטוט|תוכן=ולא שכחנו את יוחנן וסליה {{ש}} הנאהבים שתעו לבדם {{ש}} בחולות הזהב לעבר אבו קישק{{ש}} עד ששחטו אותם}}