רוחניות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
בספרו של [[עודד פלד]], כותב [[פרופסור]] [[רפי וייכרט]], במבוא שמונח על עטיפת הספר, על שירת המשורר: <<אלה שיריו של חילוני מאמין המוצא בטבע את בית התפילה שלו>>{{הערה|עודד פלד, "בלכתך בשדה" (שירים 2010–2015) בהוצאת [[קשב לשירה]] תל אביב 2015.}}.
==מגמות לאורך ההיסטוריה ביחס למקומה של ה"רוחניות"==
לפי [[יואב שורק]] במסה "אמונה בקומת אדם", לאורך ההיסטוריה היו מספר תפיסות אוניברסליות מתחלפות ביחס למקומה של ה"רוחניות" בעולם. כל אחת מתפיסות אלו, עד זו שהחלה באמצע המאה ה-20, שררה מאות שנים לפחות:
*ב[[תקופת המקרא|תקופה המקראית]] תפקיד ה"רוחניות" כלל חיפוש משמעותה המלאה של תפקיד האדם ל"תיקון העולם". גם [[מתן תורה]] לא שלל את תפקיד התבונה האנושית והניסיון כחלק מתפקידו הרוחני של האדם וכהשלמה להבנת רצון הבורא (למרות שרצון הבורא מתברר בעיקר דרך המקרא והמסורת). לפי תפיסה זו, קיים יחס והפריה הדדית בין העולם האמוני-ה"רוחני" לבין העולם ה"ארצי"-הגשמי, כאשר הפריה זו מעניקה מחד משמעות ותכלית לעולם ה"גשמי" ובמקביל מעשירה ומשלימה את העולם הרוחני{{הערה|שם=שורק|{{השילוח|[[יואב שורק]]|"אמונה בקומת אדם"|אמונה-בקומת-אדם| 16, אוקטובר 2019}}}}.
* מאז עליית הנצרות ועד [[עידן הנאורות]], התפיסה בעולם הנוצרי הייתה ש"התגלות" שללה את מקומה של התבונה ושל האנושיות בעולם ה"רוחניות" והאמונה. תפיסה זו הובילה ל[[דוגמה|דּוֹגְמָה]] לפיה "ידע ["רוחני"] אינו נבחן על ידי המציאות אלא המציאות נבחנת על ידו". לפי תפיסה זו התקיים נתק מוחלט בין העולם ה"אמוני"-הרוחני לבין העולם ה"ארצי"-הגשמי{{הערה|שם=שורק}}.
* בעידן הנאורות נשללה הדּוֹגְמָה הקודמת לפיה "ידע ["רוחני"] אינו נבחן על ידי המציאות אלא המציאות נבחנת על ידו", והוחלפה בתפיסה "רוחנית" ש"בנרטיב הכולל של האדם כנזר הבריאה התר אחר האמת המצויה בתוך העולם" וש"העולם, הארצי והחומרי, מגלם בתוכו משמעות ואמת נצחית". תפיסה זו חזרה ל"אמונה רוחנית" בקיומו של יחס והפריה הדדית בין העולם האמוני-ה"רוחני" לבין העולם ה"ארצי"-הגשמי{{הערה|שם=שורק}}.
* ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], על רקע שתי מלחמות העולם וקריסת ה"אמונה" שההתקדמות הטכנולוגית תמנע את הסבל האנושי, התפתחה תפיסה שהפעם הייתה מבוססת על הפרדה מוחלטת בין העולם האמוני-ה"רוחני" לבין תחומים מסוג המדינאות והמוסר, הבנת הטבע והבנת ההיסטוריה, אלא שבניגוד לתקופה שקדמה לעידן הנאורות הפעם בעולם המערבי תחומים אלו הפכו לתחומים "חילוניים" לחלוטין. במקביל כתנועת נגד, בחלקים מהעולם הדתי התגבשה תפיסה לפיה תחומים מסוג המדינאות והמוסר (בניגוד לתחומים מסוג הרפואה, המדע והטכנולוגיה), הבנת הטבע והבנת ההיסטוריה צריכים להיות מושפעים אך ורק מהעולם האמוני-ה"רוחני", ואין כל מקום להפריה הדדית בתחומים אלו עם העולם ה"ארצי"-הגשמי. בניגוד לתפיסות אלו עומדים הוגים, ש[[הראי"ה קוק]] בולט בהן, שגם בעת הזו "מאמינים" בקיום יחס והפריה הדדית מלא בין העולם ה"אמוני"-הרוחני לבין העולם ה"ארצי"-הגשמי{{הערה|שם=שורק}}.
==ראו גם==
| |||