גאטנו ברשי – הבדלי גרסאות

מאז ומתמיד נתפס [[אומברטו הראשון, מלך איטליה]], בעיני האנרכיסטים האיטלקים כרודן מדכא, ונמצא בראש רשימת המועמדים לחיסול של מתנקשיהם.{{הערה|[[ברברה טוכמן]], '''[[המגדל הגאה]]''', [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], [[1998]]. עמ' 124.}} ב-[[1897]] ניסה נפח אנרכיסטי בשם [[פייטרו אצ'ריטו]] לדקור את המלך אולם החטיא כחוט השערה. המלך העיר במשיכת כתפיים "אלה הם סיכוני המקצוע".{{הערה|ברברה טוכמן, '''המגדל הגאה''', כנרת זמורה-ביתן דביר, 1998. עמ' 126.}} שנה לאחר מכן פרץ משבר לחם במדינה, והמונים צעדו אל [[מילנומילאנו]] בניסיון לעורר את המלך לתקן את המצב. המלך הורה לגנרל [[פיורנצו באבא בקאריס]] [[מהומות מילאנו|לדכא את המהומות]]. באבא בקאריס ציווה על המפגינים לעזוב את העיר, ומשסירבו הורה לאנשיו לפתוח באש. החיילים הרגו כמה עשרות אנשים ופצעו כמה מאות. המלך החמיא לבאבא בקאריס על "ההגנה האמיצה של בית המלוכה" והעניק לו עיטור גבורה. בשל כך גמלה בברשי ההחלטה להרוג את המלך.

ב-[[29 ביולי]] [[1900]] חילק המלך פרסים מתוך כרכרתו למשתתפי תחרויות אתלטיקה במעון הקיץ המלכותי שב[[מונצה]], ליד מילנומילאנו. ברשי התקרב אליו עד למרחק של פחות משני מטרים, וירה בו ארבע פעמים (באקדח בעל חמישה כדורים). המלך נעץ בו מבט של תוכחה לרגע, ואז נפל על כתף שלישו, לחש לרכבו "אוואנטי!" ("קדימה!") ונפח את נשמתו.{{הערה|שם=טוכמן 127|ברברה טוכמן, '''המגדל הגאה''', כנרת זמורה-ביתן דביר, 1998. עמ' 127.}} על פי תיאורים של עדי ראייה, ברשי "הניף בארשת ניצחון את נשקו המעלה עשן", לפני שנתפס. אנדרטה הוקמה במקום שבו ברשי ירה.