הבדלים בין גרסאות בדף "הדר קמחי"

הוסרו 54 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים
מ (הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים)
|מקום פטירה=
|כינוי=
|השתייכות={{סמל|ההגנה||+}} <br> {{ש}}{{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}<br> {{ש}}{{דגל|חיל הים הישראלי||+}} [[חיל הים]] הישראלי.
|תקופת שירות=[[1946]]–[[1977]]
|דרגה={{דרגה|תת-אלוף (ים)}} [[תת-אלוף]]
* [[נספח צבאי]] וראש משלחת משרד הביטחון ב[[בריטניה]] ו[[סקנדינביה]].
* ראש [[מספן ים]]
|מלחמות וקרבות={{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}} {{דרגה|מלחמת סיני||+}} {{ש}} {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}} {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=
קמחי עם חברו אמיר פרג הועברו לקיסריה כמדריכים לימאות. [[יוסף דרור]] הביא מ[[איטליה]] מכשירי צלילה בחמצן והחלו ללמוד צלילה. דרור נשלח לפעילות באירופה ואף נכלא שם. הבסיס בקיסריה בו היו הימאים והבסיס ביפו בו היו מפעילי סירות הנפץ אוחדו על ידי [[יוחאי בן נון]] ל[[שייטת 13]]. וקמחי נעשה המדריך הראשי לענייני צלילה.
 
עם התבססות השייטת בעתלית הגיע הרמטכ"ל [[יגאל ידין]] לביקור. הצגת היכולת של הצוללים ואנשי הסירות הרשימה את הרמטכ"ל אך הסתבר שהגיע לשייטת כדי לוודא שלא מוקם בה פלמ"ח חדש. מהסבריו של יוסף דרור על סגנון היחידה והרוח שצריכה לפעם בלוחמים, השתכנע שסכנה כזו אכן קיימת וכדי למנוע אותה שלח את בן-נון ללימודים בארצות הברית ואת דרור שלח לקיבוצו [[מעגן מיכאל]]. למפקד [[שייטת 13]] מונה [[יצחק רהב]] שחצי שנה מאוחר יותר הטיל על קמחי, שהועלה לדרגת [[סרן]], אחריות גם על בית הספר לצלילה. שנה מאוחר יותר נמסר הפיקוד על השייטת ל[[יעקב עציון]] וקמחי מונה לתפקיד סגןלסגן מפקד בדרגת [[רב-סרן]].
בשנת 1954 למד קמחי במחזור הראשון של קורס פיקוד ומטה. הקורס בפיקוד [[אלכס שור]] ו[[יעקב עציון]] נערך בבה"ד חיל הים.
 
השיפור שנעשה בצוללות ה T היה מתן צורה הידרו דינמית לצוללת כדי שתהיה שקטה מתחת למים ומהירה יותר, במחיר הורדת התותח מסיפון הצוללת, הארכת הצוללת כדי להוסיף לה מֵכל מצברים ראשי נוסף שייתן יותר כוח חשמלי שמשמעותו מהירות תת-מימית גבוהה יותר ופרק זמן ארוך יותר בצלילה ללא טעינה.
 
קמחי הצליח לשכנע את מפקד חיל הים [[יוחאי בן-נון]] לראות ב[[הצוללות מסדרת T|צוללות מסדרה T]] משופרות גישור מתאים וריאלי לעתיד כוח הצוללות בחיל הים. עמדה זו הוצגה בדיון שהתקיים אצל סגן שר הביטחון [[שמעון פרס]] בנוכחות ה[[רמטכ"ל]] [[יצחק רבין]] ומנכל משרד הביטחון [[משה קשתי]]. קמחי נכח בדיון הטעון הזה בו מצד אחד שמעון פרס מצדד בעמדתו של יוחאי בן-נון ו[[יצחקויצחק רבין]] לוחץ להגדיל את כוח השריון בצהל ומעדיף רכש של פלוגת טנקים על רכש של 2 צוללות.
 
סיכום הדיון היה מעין פשרה שאמרה: רכישת 2 הצוללות מהאנגלים מותנית בכך שהן תימכרנה במחיר [[גריטה]] (מחיר מקובל באנגליה לכלי שיט שמסיימים את חייהם המבצעיים). בידיעה שלרכישת הצוללות יתווסף בהמשך מחיר השיפוץ באנגליה.
ההסכמה הבריטית למכירת 2 צוללות T במחירי גריטה, נעשה כמובן מאליו. בקוקטיל שסיכם את הביקור של בן-נון בנוכחות הנספח הצבאי של ישראל בלונדון, ראש משלחת משרד הביטחון והשגריר וקצינים מהמשלחת איחל האדמירל האנגלי פעילות מקושרת הדדית בין הציים ואיחל לשתי צוללות ה T שגם נקב בשמותן המשך פעילות ים בטוחה בצי הישראלי. כך התממש המשך לשייטת הצוללות.
 
כעת נעשתה שייטת הצוללות לכוורת הכנות והוצאת צוותים לקבלת הצוללות באנגליה. בהמשך נרכשה צוללת שלישית [[אח"י דולפין (1968)|אח"י דולפין]] לשיפוץ בארץבישראל.
בתקופה שלפני [[הזירה הימית במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]] נעשו מאמצים להביא לארץ את הצוללת [[אח"י לווייתן (צ-75)|אח"י לווייתן]] מבריטניה. קמחי הצטרף להפלגה ועל כן לא נמצא בארץ באותה עת. {{ש}}
 
'''זירת ים סוף''' - בחודש יולי 1967 נוצר בחיל הים צורך דחוף לקצין בכיר שיפקד על [[זירת ים סוף]] שמפקדתה הנמצאה במעגן [[אבו זנימה]]. מפקד חיל הים [[שלמה אראל]] הטיל את המשימה על הדר קמחי שמילא את התפקיד במשך כחודשיים בנוסף לתפקידו כמפקד [[שייטת הצוללות]].
 
'''הצוללת דקר''' - בינואר 1968 יצא לבריטניה לשלח את הצוללת ''"דקר''" לדרכה לארץ [[טביעת הצוללת דקר|אך זו לא הגיעה]]. מאז ליווה קמחי ואף ניהל את פעילות החיפושים אחרי ה''"דקר''" במשך השנים.
 
==== ספינות הסער ====
 
=== נספח צה"ל בלונדון ===
באוגוסט 1973 מונה קמחי כ[[נספח צבאי]] בבריטניה וב[[סקנדינביה]]. התפקיד כלל גם ראש משלחת משרד הביטחון באותן ארצות. ניסיונו הצבאי של קמחי ואישיותו סייעו לו לקיים קשרים אישיים חיוביים. אותם ידע לנצל מול מערכת ממוסדת עוינת לישראל. בין הנושאים שנרכשו אז בבריטניה היו תחילת העבודה על [[צוללות גל]], [[חלקי חילוף]] לטנקי ה[[צנטוריון]], [[מושב מפלט]] ו[[תצוגה עילית|מיצגי ראש לטייסים]]. כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים בשבת ה-6 באוקטובר 1973 הזדרזה ממשלת בריטניה להטיל אמברגו על משלוחים לאזור הלחימה, שלמעשה הופנה רק נגד ישראל.
 
המשמעות המיידית הייתה עצירת '''משלוח תרופות''' בשדה התעופה ממש וכ-7000 טון פגזים לטנקים שנמצאו במחסני הנמל מיועדים להעמסה למחרת באניה ישראלית. בהמשך המלחמה נעשתה התארגנות של חברות כמו [[מרקס אנד ספנסר]] (שנוהלה על ידי [[מרקוס זיו]]) מאנגליה ומאירופה לאספקת תרופות לישראל.
 
==מקורות ==
* אלי שחף, '''ראיון עם מפקד השייטת''', 'מערכות ים', מרץ 1968, עמ' 34-3333–34.
* הדר קמחי, '''כאן האדם קובע''', 'מערכות ים', מרץ 1968, עמ'48-47 47–48.
 
== לקריאה נוספת ==