פלביוס אוגוסטוס הונוריוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 4:
== חייו ==
הונוריוס היה בנו הצעיר של [[תאודוסיוס הראשון]] מאשתו [[אאליה פלקילה]], ואחיו של [[קיסרי ביזנטיון|הקיסר המזרחי]] [[ארקדיוס]]. כבר בגיל שנתיים מונה לתפקיד [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]]. כאשר היה בן חמש זומן לרומא, אך שנתיים אחרי כן שב עמו{{כלומר?|מי שב עם מי?}} ל[[קונסטנטינופול]] שם הוכתר לקיסר. בשנת [[394]] נקרא ל[[
בתקופת שלטונו הראשונה במערב, היה הונוריוס תחת השפעתו ושליטתו בפועל של הגנרל ה[[ונדלים|ונדלי]] [[סטיליקו]], שהונוריוס נישא לשתי בנותיו, למריה בסביבות שנת [[398]] ולתרמנטייה בשנת [[408]]. סטיליקו, שמונה על–ידי תאודוסיוס הראשון לתפקיד אפוטרופסו של הקיסר הצעיר, ותפקידו הרשמי היה [[מגיסטר מיליטום]], היה נתון בסכסוכים תמידיים עם האימפריה המזרחית. לטענתו, מינה אותו תאודוסיוס לאפוטרופוס לשני הקיסרים, טענה שהייתה נכונה ככל הנראה, אך לא התקבלה על דעתו של הפרפקט הפראיטוריאני [[פלביוס רופינוס]], ששלט מאחרי הקלעים בבירה המזרחית. סטיליקו צעד לתוך [[איליריה]], כביכול כדי לסייע במאבק בויזיגותים, אך בפועל כדי לכרסם בשטחי המזרח. הוא נדרש לשוב על עקבותיו, אך הותיר מספר לגיונות תחת פיקודו של הגנרל ה[[גותים|גותי]] גאינאס. לגיונות אלו הושבו לשליטת המזרח, צעדו לקונסטנטינופול וכאשר יצא רופינוס לקראתם נדקר על–ידי חיילי הלגיונות למוות. הייתה זו כמובן פעולתו של סטיליקו, והיא הביאה לנזק בלתי הפיך לקשרים בין חלקי האימפריה.
שורה 12:
נקמת המזרח לא אחרה לבוא, כאשר בשנת [[397]] פרצה מרידה בראשות המגיסטר מיליטום בצפון אפריקה גילדו, שהכריז על העברת אפריקה, על אספקת התבואה החשובה שלה, לשליטת המזרח. סטיליקו נמנע מפתיחה במלחמה מול המזרח, דיכא את המרידה ב-[[398]] ודאג להסרתו של אאוטרופיוס מתפקידו במזרח והגלייתו בשנת [[399]].
פעולתם של הוויזיגותים בבלקן פנתה במהרה, כנראה בזכות פעולת הקיסרית [[אאודוקסיה]], רעייתו של ארקדיוס, ובשנת [[402]]-[[403]] החל אלאריק מתקדם אל תוך איטליה. הונוריוס המבוהל עבר בעקבות האירועים מ[[
החזית המערבית של האימפריה המשיכה להתמוטט. בשנת [[405]] אסף הברברי [[רדגאיסוס]] צבא באזור ה[[דנובה]], עבר את האלפים ופלש לאיטליה. הוא הובס על ידי סטיליקו בקרב מכריע בפאיסולאי ([[פיאסולה]] של היום) ב-[[406]]. עוד הממלכה מתאוששת ממהלומה זו, חצו בחורף [[406]] מספרים עצומים של [[בורגונדים]], [[אלאנים]], [[סואבים]] ו[[ונדלים]] את נהר הריין הקפוא כבשו את מוגונטיאקום ([[מיינץ]]) וטרווירי ([[טריאר]]) והתפשטו ברחבי גאליה, כשרובם, לבד מהבורגונדים, ממשיכים הלאה ל[[ספרד]].
|