הספרים החיצוניים – הבדלי גרסאות

* ההתייחסות הראשונה היא ב[[משנה]] ([[מסכת סנהדרין]] פרק י משנה א): "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס. [[רבי עקיבא]] אומר '''אף הקורא בספרים החיצונים'''". על משנה זו נאמר ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת סנהדרין דף ק' ע"ב): "רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'. תנא: '''בספרי מינים'''. [[רב יוסף]] אמר: בספר בן סירא נמי אסור למיקרי." יש כאן צמצום של האיסור של ר' עקיבא - האיסור הוא רק על ספרי המינים כלומר ספרי ה[[נוצרים]]. רב יוסף מוסיף התייחסות ספציפית ל[[ספר בן סירא]] ואוסר על הקריאה בו בנוסף לספרי הנוצרים.

* מעניינת הגרסה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] (מסכת סנהדרין דף נ' ע"א): "רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים כגון סיפרי בן סירא וסיפרי בן לענא אבל סיפרי המירס וכל ספרים שנכתבו מכאן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת". התוספת כאן מלמדת שספרי חכמה יוונית כגון ספרי [[הומרוס]], ושאר ספרים שנכתבו לאחר [[תקופת בית שני]] אינם נחשבים כ'ספרים חיצוניים' ולכן אין בעיה לקרוא בהן.

 

== היחס של חכמי ישראל לאחר תקופת התלמוד לספרים החיצוניים ==