הבדלים בין גרסאות בדף "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל"

קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
===קשרי ההסתדרות עם ערביי ישראל===
[[קובץ:PikiWiki Israel 150 May 1st - Arab Youth Movement מפגן 1 במאי - הנוער הערבי החלוצי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגת הנוער הערבי החלוצי באחד במאי בשנות החמישים]]
בשנות העשרים חייבו מנהיגי הציונות הסוציאליסטית (בעיקר בן-גוריון ו[[יצחק בן -צבי|בן -צבי]]) את הקשר עם [[ערביי ישראל|הפועל הערבי]] מתוך שיקולים מעמדיים. הם ביקשו להפריד בין "הפועל הערבי", בן דמותו של הפועל היהודי, לבין ה"[[אפנדי]]", בן דמותו של הקפיטליסט המנצל. הרעיון של בן-גוריון ובן צבי היה למצוא נתיבות לפועלים הערביים כדי לחברם כבני ברית לציונות הסוציאליסטית.{{הערה|1=אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 304.}} מנהיגים אחרים כ[[שלמה קפלנסקי]] צעדו אף מעבר לכך עד כדי התקרבות לרעיון [[מדינה דו-לאומית]].
 
באפריל 1925 החל יצחק בן -צבי להוציא את העיתון "אתחאד אל-עמל" בירושלים על מנת "לעורר את הפועל הערבי, לפתח את הכרתו המעמדית ולהביאו לידי פעולה בעד הטבת מצבו והעלאת ערכו בחברה".{{הערה|1=הציטוטים והעובדות להלן מדוחות שאסף אריה שנידרמן ב'''אנו מאשימים! הירידה והרקבון בהסתדרות העובדים בא"י''', עמ' 49-51.}} בשנת 1927 הקימה ההסתדרות את "[[ברית פועלי ארץ ישראל]]" (ב[[ערבית]]: "איתיחאד עומאל פלסטין"{{הערה|[[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ-ישראל''', פרק 16: ארגוניו ומוסדותיו של הציבור הערבי, עמ' 362.}}) כמסגרת לפועלים ערביים, לה היו סניפים בערים ערביות ומעורבות אחת מהפעולות הראשונות של "הברית" הייתה הקמת החזית הפרולטרית של עובדי עיריית תל אביב עם עובדי עיריות [[טולכרם]] ו[[חברון]]. ההסתדרות דאגה לתעסוקה ותמכה בשביתות ובהתארגנות בקרב הפועלים הערבים. ב"דבר" התפרסמו ברכות לרגל התכנסות ועידות פועלים ערבים, ביטאון מועצת פועלי חיפה יצא גם בערבית. במקביל דאגה ההסתדרות לתעסוקה עברית מלאה ככל האפשר ולהפרדה בין מפעלים ערביים ליהודים.
 
לדאגה לתעסוקה בקרב הפועלים הערבים היה גם הגיון ציוני. אחד הטיעונים להגבלת העלייה ב[[הספר הלבן של פאספילד|ספר הלבן של פאספילד]] (1930) היה שהארץ שקועה באבטלה ולכן "העלייה תוגבל בהתאם ליכולת הקליטה הכלכלית ובהתחשב במצב התעסוקה ברחוב הערבי, כל עוד קיימת אבטלה ברחוב הערבי לא יוכלו עולים חדשים לעלות".
ב-[[1936]] ביקש [[משה שרת]] בוועידת מפא"י ליצור הסברה ציונית בערבית וקבע כי "פעולה זו לא תוכל להיעשות בלי כוחות מתאימים (עיתון ערבי!), ואלה אינם ברשות המחלקה המדינית".{{הערה|1=[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=366979_sharett&act=show&dbid=bookfiles&dataid=2096 דברים בוועדה הפוליטית של מפא"י 16.6.1936], ארכיון משה שרת}} בשנת [[1937]] החלה ההסתדרות להפיץ את השבועון "[[חקיקת אלאמר]]" (حقيقة الأمر, "אמיתו של דבר"; הופיע עד [[1959]] בעריכת איש "דבר" [[מיכאל אסף]]) שדן בעיקר בנושאי [[מעמד הפועלים|פועלים]] ו[[עבודה (כלכלה)|עבודה]].{{הערה|1=[[דן כספי]] ו[[מוסטפא כבהא]], [http://www.itu.org.il/?CategoryID=502&ArticleID=1205 מירושלים הקדושה ועד המעיין] בתוך: פנים- תרבות חברה וחינוך, 2001, גיליון 16- מרץ 01'}}
 
בשנת 1964 ביקש ראש [[כנסייה יוונית קתולית|הכנסייה היוונית קתולית]] בישראל, ה[[ארכיבישוף]] [[ג'ורג' חכים]] להתקבל כחבר בהסתדרות, תוך שהוא מצהיר שאין סתירה בין עקרונות ההסתדרות לבין עקרונות הכנסייה.{{הערה|1=[[אורי שטנדל]], '''[http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=12 ערביי ישראל בין הפטיש לסדן]''', בתוך [[צבי צמרת]] ו[[חנה יבלונקה]] (עורכים), '''העשור השני תשי"ח-תשכ"ח''', [[יד יצחק בן -צבי]] 2000, עמ' 193 - 218.}} בעקבותיו הצטרפו להסתדרות ערבים רבים מן [[הגליל]] ובד בבד עם סיום [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]] שינתה ההסתדרות שאת שמה מ"ההסתדרות הכללית של העובדים '''העבריים''' בארץ ישראל" ל"ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל", בהשמיטה את התיבה "העבריים" ועל ידי כך עיגנה את הכלליות של ההסתדרות גם לציבור הערבי.
 
== רשימות ==
* גצל קרסל, '''המוסדות המשקיים של ההסתדרות: ביבליוגרפיה''', תל אביב: תש"ו-1946.
* אהרון הראל, '''בין בניין להרס: ההסתדרות ותנועת העבודה 1956–1965, פרקי מחקר ועדות''', תל אביב: הוצאת עם עובד, 2004
* [[זאב צחור]], '''בדרך להנהגת היישוב: ההסתדרות בראשיתה''', ירושלים: [[יד יצחק בן -צבי]], תשמ"ב-1982.
 
==קישורים חיצוניים==