מערכת הנשימה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כי אני גאונה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 185.32.178.161 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladti |
||
שורה 5:
'''מערכת הנשימה''' היא [[מערכות הגוף|מערכת בגוף האדם]] המאפשרת את [[חמצן|חימצון]] ה[[דם]] הדרוש לצורך הפקת [[אנרגיה]] וכן את פליטת ה[[פחמן דו-חמצני|פחמן הדו-חמצני]] המהווה תוצר לוואי לתהליך זה. מערכת הנשימה מורכבת מדרכי ה[[אוויר]] העליונות, ודרכי האוויר התחתונות. דרכי האוויר העליונות כוללות את ה[[אף]], ה[[פה]] ותחילת [[קנה הנשימה]] ודרכי האוויר התחתונות כוללות את המשך קנה הנשימה, ה[[סמפון|סמפונות]] וה[[ריאות]]. בית החזה עצמו כולל גם את ה[[צלעות]] (בין כל צלע- וריד, עורק, עצב), את [[עצם החזה]] (סטרנום) ואת ה[[שריר]]ים הבין-צלעיים וה[[סרעפת]].
== מבנה ותפקוד ==
'''[[אף|האף]]''' – תפקידו סינון וחימום האוויר. האף בנוי תעלות המגדילות את שטח הפנים של דרכי האוויר (מערות האף) וכך הוא מתחמם וסופח לחות. במערות האף שכבת שערות מיקרוסקופיות ורירית הקולטות חלקיקי אבק ומזהמים אחרים. (שטח הפנים של מעבר האוויר בפה קטן באופן משמעותי מזה של האף והוא אינו מכוסה שיער, ולכן ניקויו וחימומו של האוויר בו מועט).
'''[[קנה הנשימה]]''' – בפתח הקנה נמצא [[מכסה הגרון]] (אפיגלוטיס). תפקידו לנתב את האוויר לקנה ואת המזון אל ה[[ושט]]. האפיגלוטיס הוא פיסת [[סחוס]] הסוגרת את הושט בדרך כלל, וכאשר מתבצע תהליך הבליעה הוא עובר וסותם את הקנה. קנה הנשימה עצמו מורכב מטבעות סחוס לא שלמות (בצורת פרסה) וביניהן רקמת חיבור. צורה זו מאפשרת לוושט להתרחב כראוי בעת הבליעה. [[מיתרי הקול]] נמצאים בקנה, מעל נקודת ה"קָרינה" שנמצאת קצת מעל פיצול הקנה, והם מתכווצים ונפתחים בעת ה[[דיבור]]. הקנה מתפצל לשתי סימפונות - אחת לכל ריאה.
'''[[ריאה|הריאות]]''' – כל אחד מהסימפונות מתפצל לעוד סימפונות, קטנים יותר ויותר, עד שלבסוף הם מגיעים ל[[נאדית|נאדיות הריאה]]. נאדיות הריאה הם שקיקים קטנים בעלי [[ממברנה ביולוגית|קרום]] שבצידו האחד נוזל הנאדית ובצידו השני [[נים (כלי דם)|נימים]]. בנאדית הריאה מתרחש חילוף הגזים - מולקולות ה[[חמצן]] והפחמן הדו-חמצני מומסות בנוזל הנאדית ועוברות, על פי חוקי ה[[פעפוע]], בין הנימים לבין הנאדיות.
ריכוז החמצן באוויר - 21%. ריכוז חמצן בנשיפה - 16%. ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר - 0.038%. ריכוז הפחמן הדו-חמצני בנשיפה - 4%. גזים אחרים באוויר - 0.76%. גזים אחרים בנשיפה - 6%.
לעומתם - ריכוז חנקן באוויר - 78%, בשאיפה ובנשיפה.
עצם קיום הנאדיות מגדיל את שטח הפנים של הריאה, וכך מתבצע חילוף גזים יעיל יותר.
הריאות עטופות בין שני קרומים - קרומי הפלואורה ([[אדר (אנטומיה)|אדר]], בעברית) שביניהן נוזל השרוי בלחץ נמוך יחסית ללחץ האוויר כך שהקרומים נשמרים צמודים זה לזה. קרום הפלואורה הראשון מחובר לריאה, והשני מחובר לדפנות חלל החזה (כלוב הצלעות והסרעפת). בעת שאיפה מתרחב חלל החזה ויחד איתו קרום הפלואורה המחובר אליו, שני הקרומים נשארים צמודים וכך הקרום המחובר לריאות גורם להרחבתן, ליצירת [[תת-לחץ]] בתוכן ולכן לכניסת אוויר לריאות.
קבוצות של נאדיות מתחלקות לקבוצות, שנקראות אונות. כל אונה מתפקדת בצורה עצמאית, וכל פגיעה באונה אחת לא תשתק את כל הריאה.
בריאה הימנית שלוש אונות, ובשמאלית שתיים, כיוון שחוד ה[[לב]] ממוקם שם.
== תהליכי השאיפה והנשיפה ==
| |||