החלוץ (אונייה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 51:
בהוצאות רבות" (ציטוט:[[ברוך קטינקא]]). בשל המצב רכשו שלושה שותפים יהודים מתל אביב [[אברהם ליפשיץ]], משה בן ציון–ספיר ולוי בורשטין ספינת מפרש ערבית, הסבו אותה ל'ספינת מוטור' בעלת כשלושים כוחות סוס והכשירו עליה שני חדרים לנוסעים. בפעם הראשונה דווח על הספינה בעיתון "[[הארץ]]" ביום 17 בדצמבר 1919: "אניה עברית פרטית. הגיעה לחופנו אניה קטנה בת 100 טון של מר ליפשיץ ושות'. האניה מהלכת בין יפו ל[[אלכסנדריה]] ומשמשת לנוסעים ולמשא".
 
שלושת המשקיעים הפרטיים שהיו בורגנים בני העלייה השנייה, פתחו במקור ביזמה עסקית פרטית לחלוטין להכשרתה ולהפעלתה של ספינה מסחרית. בהמשך, התכוונה 'ועדת המים' בסיוע איש '[[ועד הצירים]]' מנחם [[אוסישקין]] ובליווי '[[קפא"י|הקפא"י]]' לרכוש את הספינה לשם יצירת מקומות עבודה ליוצאי הגדודים וללמודי ימאות וספנות במקביל לצורך בכיבוש הים ובפריצת המצור היבשתי על היישוב. כאמור הספינה נרכשה במימון בעלי מניות מאנשי הגדודים העבריים, בהם [[דוד בן-גוריון]], [[יצחק בן -צבי]] שהיו שותפים לכוונה, ורבים אחרים.
 
לאחר רכישתה, הוסבה האונייה מ[[אסדה]] על ידי התקנת מנוע קטן כ[[אוניית משא]]. [[יוסף טרומפלדור]] ותנועת החלוץ דנו רבות עם יו"ר ועדת המים, ד"ר [[מאיר גורביץ]], על העלאת [[ספן|ספנים]] יהודים מה[[קווקז]] ל[[עבודה עברית|כיבוש]] [[ים|הים]]. ערב הקמת חברת המניות שאיפשרה את רכישת האסדה, אמור היה טרומפלדור להישלח בדחיפות לקווקז על מנת לגייס את אנשי החלוץ שם, אולם הוא נקרא ל[[תל חי]] ושם נהרג ב[[מאורעות תל חי|קרב]].