הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה גאון"

נוספו 1,094 בתים ,  לפני 5 חודשים
←‏הגותו הפילוסופית: עדכון המידע אודות שפת כתיבת התפסיר בהתאם למחקרים המובילים בתחום
מ (בוט החלפות: זיכרון, \1ייתכן)
(←‏הגותו הפילוסופית: עדכון המידע אודות שפת כתיבת התפסיר בהתאם למחקרים המובילים בתחום)
רס"ג תרגם את כל המקרא לערבית; תרגומו נקרא 'התפסיר' (=הפירוש). למרות הידיעות ההיסטוריות על תרגום ערבי שנעשה על ידי חכם מוסלמי בתחילת [[המאה ה-9]], הרי תרגומו של רס"ג נעשה על כל ספרי המקרא, ובשל תפוצתו הרבה נבחר כתרגום הערבי החשוב ביותר. מטרתו של רס"ג הייתה לקרב את התנ"ך על ידי תרגומו, הן ליהודים דוברי ערבית והן לבני הדתות האחרות.
 
על-פי עדותו של ר' [[אברהם אבן עזרא]] ב[[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|ב|יא|ללא=ספר}}), רס"ג כתב את התרגום באותיות ערביות ("בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם"). עם זאת, העדר כתבי יד של התפסיר באותיות ערביות, לצד בדיקה שיטתית של אוצר המילים של התפסיר וסגנונו, מוכיחים שרס"ג כתב את תרגומו שבידינו באותיות עבריות, וייעד אותו ליהודים שהיטיבו לקרוא באותיות עבריות. על כן, ההנחה הרווחת היא שדברי אבן-עזרא אינם עוסקים במהדורה העיקרית של התפסיר, אלא בתעתיק נוסף שיצר רס"ג לצורך חוג מלומדים מוסלמים.<ref>[[יהושע בלאו]] ו[[סימון הופקינס]], "תרגומי מקרא קדומים לערבית-היהודית", פעמים 83 (תש"ס), עמ' 7, הערה 21; [[יוסף טובי]], "שרידי תרגום ערבי לתורה קודם לתפסיר רב סעדיה גאון", מסורות ז (תשנ"א), עמ' 26; יהושע בלאו, "האם ייעד רב סעדיה גאון את תרגומו לתורה גם למוסלמים?", מסורה ליוסף ז (תשע"ב), עמ' 486; [[נחם אילן]], "רס"ג לקוראי ערבית בערבית", פעמים 157 (תשע"ט), עמ' 177-178.</ref>
על אף שכיום התפסיר קיים בתעתיק עברי (שפה ערבית באותיות עבריות), על-פי עדותו של ר' [[אברהם אבן עזרא]] ב[[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|ב|יא|ללא=ספר}}) רס"ג כתב את התרגום באותיות ערביות ("בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם"). לשונו של התפסיר ספרותית וכמו [[תרגום אונקלוס]], הוא מרחיק הגשמה ומזהה מקומות גאוגרפיים עם אתרים בני זמנו.
 
לשונו של התפסיר ספרותית וכמו [[תרגום אונקלוס]], הוא מרחיק הגשמה ומזהה מקומות גאוגרפיים עם אתרים בני זמנו.
 
===עיקרי האמונה===