הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה גאון"

הוסרו 120 בתים ,  לפני 3 חודשים
העברת הפיסקאות העוסקות בתפסיר למקומן
(←‏הגותו הפילוסופית: עדכון המידע אודות שפת כתיבת התפסיר בהתאם למחקרים המובילים בתחום)
(העברת הפיסקאות העוסקות בתפסיר למקומן)
רס"ג כתב פירוש למקרא המחולק לשני חלקים. תרגום לשפה ה[[ערבית]] המשלב בקצרה פירושים וביאורים, ושמו "תפסיר", וכן פירוש רחב, העוסק בהיבטים פרשניים, הלכתיים, דקדוקיים ופולמוסיים, והוא מכונה "שרח". להלן חלקי פירושי המקרא:
 
א'''. התפסיר לחמשה חומשי תורה'''. תרגום [[חמשה חומשי תורה]] לערבית. בתרגומו, כפי שמספר רס"ג בהקדמתו, ביקש להנגיש את המקרא לשכבות הרחבות של ההמון, שהכיר את השפה הערבית ולא הכיר את השפה העברית, ובנוסף פירש במילה או שתיים את הכוונה הנסתרת של המקרא. רס"ג שכלל את התרגום כל ימיו, הגיהו ותקנו. נוסחאות התרגום, ה'תפסיר' בלשון הערבית, הועתקו בעותקים רבים והלכו והתגלגלו מדור לדור. תפוצתם העיקרית, מטבע הדברים, הייתה בארצות הדוברות ערבית. שרשרת רצופה של מסירה, עד לימינו, התקיימה ב[[תימן]]. ענפי נוסח שונים התקיימו ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] והשתמרו בעיקר ב[[גניזה הקהירית]]. השתמר עותק אחד הכולל כשני שלישים מהתרגום למקרא, שנכתב רק כשמונים שנה אחר פטירת רס"ג, על ידי הסופר שמואל בן יעקב. בשנת 2015 יצא לאור בירושלים ספר המכיל את פירוש התורה של רס"ג באותיות ערבית תיקניות המבוסס על כתב יד זה וכתבי יד תימניים.
 
רס"ג תרגם את כל המקרא לערבית; תרגומו נקרא 'התפסיר' (=הפירוש). למרות הידיעות ההיסטוריות על תרגום ערבי שנעשה על ידי חכם מוסלמי בתחילת [[המאה ה-9]], הרי תרגומו של רס"ג נעשה על כל ספרי המקרא, ובשל תפוצתו הרבה נבחר כתרגום הערבי החשוב ביותר. מטרתו של רס"ג הייתה לקרב את התנ"ך על ידי תרגומו, הן ליהודים דוברי ערבית והן לבני הדתות האחרות.
 
על-פי עדותו של ר' [[אברהם אבן עזרא]] ב[[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|ב|יא|ללא=ספר}}), רס"ג כתב את התרגום באותיות ערביות ("בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם"). עם זאת, העדר כתבי יד של התפסיר באותיות ערביות, לצד בדיקה שיטתית של אוצר המילים של התפסיר וסגנונו, מוכיחים שרס"ג כתב את תרגומו שבידינו באותיות עבריות, וייעד אותו ליהודים שהיטיבו לקרוא באותיות עבריות. על כן, ההנחה הרווחת היא שדברי אבן-עזרא אינם עוסקים במהדורה העיקרית של התפסיר, אלא בתעתיק נוסף שיצר רס"ג לצורך חוג מלומדים מוסלמים.<ref>[[יהושע בלאו]] ו[[סימון הופקינס]], "תרגומי מקרא קדומים לערבית-היהודית", פעמים 83 (תש"ס), עמ' 7, הערה 21; [[יוסף טובי]], "שרידי תרגום ערבי לתורה קודם לתפסיר רב סעדיה גאון", מסורות ז (תשנ"א), עמ' 26; יהושע בלאו, "האם ייעד רב סעדיה גאון את תרגומו לתורה גם למוסלמים?", מסורה ליוסף ז (תשע"ב), עמ' 486; [[נחם אילן]], "רס"ג לקוראי ערבית בערבית", פעמים 157 (תשע"ט), עמ' 177-178.</ref>
 
לשונו של התפסיר ספרותית וכמו [[תרגום אונקלוס]], הוא מרחיק הגשמה ומזהה מקומות גאוגרפיים עם אתרים בני זמנו.
 
רס"ג שכלל את התרגום כל ימיו, הגיהו ותקנו. נוסחאות התרגום, ה'תפסיר' בלשון הערבית, הועתקו בעותקים רבים והלכו והתגלגלו מדור לדור. תפוצתם העיקרית, מטבע הדברים, הייתה בארצות הדוברות ערבית. שרשרת רצופה של מסירה, עד לימינו, התקיימה ב[[תימן]]. ענפי נוסח שונים התקיימו ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] והשתמרו בעיקר ב[[גניזה הקהירית]]. השתמר עותק אחד הכולל כשני שלישים מהתרגום למקרא, שנכתב רק כשמונים שנה אחר פטירת רס"ג, על ידי הסופר שמואל בן יעקב. בשנת 2015 יצא לאור בירושלים ספר המכיל את פירוש התורה של רס"ג באותיות ערבית תיקניות המבוסס על כתב יד זה וכתבי יד תימניים.
 
על תפסיר רס"ג נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא נוה שלום לרב [[עמרם קורח]], אחרון רבני תימן. כמו כן נכתבו הערות על ידי [[יוסף דרנבורג]] מהדירו, וכן על ידי הרב [[חיים כסאר]]. הרב [[יוסף קאפח]] ליקט מתרגום זה תרגומים רבים בעלי משמעות, ופרסמם בשם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה". הרב משה פתיחי פרסם את התפסיר במסגרת חומש "דרך הקדמונים" (ירושלים, [[ה'תשע"ח]]) והוסיף לו פירוש נרחב. [[יהושע בלאו]] פרסם לקראת היותו בן מאה כרך ראשון מתוך סדרת פירושים על התפסיר, בשם "עיונים בתפסיר רב סעדיה גאון לתורה", כרך א: בראשית ([[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים, [[ה'תשע"ט]]).
הוא קיבל את שיטת ה[[מועתזילה]] לגבי חירות הרצון, אחדות האל, דחה את תורת ה[[אטום|אטומים]] של ה[[כלאם]], ובפסיכולוגיה הוא ממזג בין [[אריסטו]] ל[[אפלטון]]. האמת הדתית היא ההתגלות ותוכנה של ההתגלות זהה עם השכל, השכל יכול להכיר את תוכנה ואמיתותה של ההתגלות. יש מצווה דתית להשיג בשכלנו את מה שבא לנו בנבואה. וכל זה אחר שנקבל את תוכנה האמיתי של ההתגלות כבסיס לאמונה.
 
מקורות הידיעה הם: החושים, השכל, ההכרח והמסורת. הרסרס"ג הלך בדרכי ה"כלאם" להוכיח את מציאות הבורא מתוך חידוש העולם. וזה מתוך שהוא העולם, סופי, מורכב, נושא מקרים, ועובר בזמן (ההוכחה מהזמן היא במקורה מ הנקרא יוחנןמיוחנן המדקדק).
 
הרסרס"ג דוחה את מציאותו של "חומר קדמון" כשורש למורכבותו של העולם. הוא מייחס לבורא את התארים "חי חכם יכול" כמבטאים דבר אחד ומוכרחים הם אחד לשני. כל תורה נבואית עליה לעמוד במבחן השכל האנושי עוד טרם נבקש הוכחות של ניסים.
 
הוא הראשון שמחלק בפירוש בין מצוות שכליות לשמעיות. הרס"ג דחה את תורת הגזרה הקדומה - ה[[פרדסטינציה]] - מטעמי הצדק והיושר האלוהי שמשלם שכר ומעניש (תיאודיציה). לשיטתו, הנפש אינה תכונה מקרית (קונטינגנטית) של הגוף, אלא עצם (סובסטאנציה) קרוב לגלגלי השמים.
 
רס"ג תרגם את כל המקרא לערבית; תרגומו נקרא 'התפסיר' (=הפירוש). למרות הידיעות ההיסטוריות על תרגום ערבי שנעשה על ידי חכם מוסלמי בתחילת [[המאה ה-9]], הרי תרגומו של רס"ג נעשה על כל ספרי המקרא, ובשל תפוצתו הרבה נבחר כתרגום הערבי החשוב ביותר. מטרתו של רס"ג הייתה לקרב את התנ"ך על ידי תרגומו, הן ליהודים דוברי ערבית והן לבני הדתות האחרות.
 
על-פי עדותו של ר' [[אברהם אבן עזרא]] ב[[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|ב|יא|ללא=ספר}}), רס"ג כתב את התרגום באותיות ערביות ("בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם"). עם זאת, העדר כתבי יד של התפסיר באותיות ערביות, לצד בדיקה שיטתית של אוצר המילים של התפסיר וסגנונו, מוכיחים שרס"ג כתב את תרגומו שבידינו באותיות עבריות, וייעד אותו ליהודים שהיטיבו לקרוא באותיות עבריות. על כן, ההנחה הרווחת היא שדברי אבן-עזרא אינם עוסקים במהדורה העיקרית של התפסיר, אלא בתעתיק נוסף שיצר רס"ג לצורך חוג מלומדים מוסלמים.<ref>[[יהושע בלאו]] ו[[סימון הופקינס]], "תרגומי מקרא קדומים לערבית-היהודית", פעמים 83 (תש"ס), עמ' 7, הערה 21; [[יוסף טובי]], "שרידי תרגום ערבי לתורה קודם לתפסיר רב סעדיה גאון", מסורות ז (תשנ"א), עמ' 26; יהושע בלאו, "האם ייעד רב סעדיה גאון את תרגומו לתורה גם למוסלמים?", מסורה ליוסף ז (תשע"ב), עמ' 486; [[נחם אילן]], "רס"ג לקוראי ערבית בערבית", פעמים 157 (תשע"ט), עמ' 177-178.</ref>
 
לשונו של התפסיר ספרותית וכמו [[תרגום אונקלוס]], הוא מרחיק הגשמה ומזהה מקומות גאוגרפיים עם אתרים בני זמנו.
 
===עיקרי האמונה===