ג'ון פורד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
בהמשך הם שיתפו פעולה, בין השאר, גם בסרטים "הקרבה ראוייה לשמה", "שלושת הסנדקים", טרילוגיית המערבונים: "מבצר האפצ'ים", "היא ענדה [[סרט צהוב]]" ו"ריו גרנד", "כנפי נשרים", "חיילים על סוסים" ושניים משלושת סרטיו הגדולים ביותר של פורד: "[[האדם השקט]]", זוכה פרס האוסקר על הבימוי, בו גילם ויין מתאגרף, לשם שינוי ו"[[המחפשים (סרט)|המחפשים]]", הנחשב לאחד המערבונים הגדולים שנעשו אי פעם. במערבונים של פורד ניכרת אידאולוגיה נוצרית שמרנית שהעלתה על נס את דמות החלוץ, עובד האדמה, הישר והצנוע ואת מאבקו המיגע בשממה. כך עזר פורד לעצב את האתוס האמריקני על האדם הנלחם באיתני הטבע ובאינדיאנים ומביא את הקדמה ואת התרבות אל [[ספר (פוליטיקה)|הספר]] הפראי (מיתוס השליחות בישימון).
 
בנוסף הרבה פורד לביים סרטי מלחמה, במיוחד לאור סיום [[מלחמת העולם השנייה]], כשהבולטים שבהם היו "מסטר[[מיסטר רוברטס]]" ו"הקרבה ראוייה לשמה", ששניהם עסקו במלחמת העולם השנייה שזה עתה הסתיימה לה. בנוסף, פורד ביים גם דרמות, החפות מכל [[אלימות]] כדוגמת "[[ענבי זעם]]", על פי הרומן הנודע של [[ג'ון סטיינבק]] שעסק במשפחת חקלאים בתקופת [[השפל הגדול]] שפקד את [[ארצות הברית]] בשלהי שנות העשרים, הדרמה "הוריקן" שעסקה ב[[גזענות]] ו"מרי מלכת סקוטלנד", [[דרמה תקופתית]] על חייה של [[מרי מלכת הסקוטים]], אותה גילמה [[קתרין הפבורן]]. ב-[[1953]] ביים את הסרט [[מוגמבו]] עם [[קלארק גייבל]], [[אווה גארדנר]] ו[[גרייס קלי]]. ב-[[1955]] החל לביים את הסרט [[מר רוברטס (סרט)|מר רוברטס]] אך פרש והוחלף על ידי [[מרווין לרוי]].
 
ב-[[1973]] העניק לו הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] את [[מדליית החירות הנשיאותית]], עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.