טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן – הבדלי גרסאות

Abou Daoud, '''Palestine : a history of the resistance movement by the sole survivor of Black September''', New York : Arcade Pub., {{ISBN|1559704292}}}} ש[[מחמוד עבאס]] (אבו מאזן), לימים ראש [[הרשות הפלסטינית]], היה בין המעטים ששותפו בסוד העניין והוא שדאג ל[[מימון]] הפעולה{{הערה|{{NFC|נועם שרביט|אבו מאזן דאג למימון טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן|26136|26 ביוני 2003}}}}. עבאס טען שלא ידע למה עתיד לשמש הכסף{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=YAd8efHdVzIC&pg=PA19 The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict:], page 19}}.

 

בשנת [[1972]], קודם לטבח במינכן, התרחשו מספר אירועי טרור גדולים שבהם תקפו ארגוני הטרור הפלסטיניים יעדים ישראליים, בישראל ומחוצה לה. ב-[[8 במאי]] [[1972]] חטפו חברי הארגון "ספטמבר השחור" [[חטיפת מטוס סבנה|מטוס של חברת סבנה]] שהיה בטיסה מ[[בריסל]] ל[[תל אביב]], והנחיתו אותו ב[[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]]. למחרת השתלטו כוחות מ[[סיירת מטכ"ל]] על המחבלים ושחררו את בני הערובה. שלושה שבועות מאוחר יותר, ב-[[30 במאי]], ביצעו חברי [[ארגון טרור|ארגון הטרור]] [[הצבא האדום היפני]], שפעלו בשליחות [[החזית העממית לשחרור פלסטין]] את [[הטבח בנמל התעופה לוד]] במהלכו רצחו 24 בני אדם. כן בוצעו פעולות שונות נגד [[שגרירות|שגרירויות]] ישראליות. זו הייתה "עליית מדרגה" משמעותית בפעולות הטרור נגד ישראל לעומת שנים קודמות. המודעות לטרור בעולם, ובמידה רבה גם בישראל, הייתה אז קטנה מאוד לעומת המצב כיום, ואמצעי הביטחון שננקטו נגד הטרור היו מצומצמים. לא בוצעו אז, למשל, בדיקות של מטען הנוסעים בשדות התעופה, וכך יכלו מבצעי הטבח בנמל התעופה לוד להעביר את [[כלי נשק]]ם במזוודות שהגיעו איתם בטיסה מ[[רומא]], וכאשר נחתו בלוד הם הוציאו אותם מהמזוודות והחלו לירות בנוסעים.