בחירות בשיטה היחסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מאפייני השיטה היחסית: הגהה, replaced: ייתרו ← יתרו |
Tomgur2002 (שיחה | תרומות) מ ←שיטת הבחירות היחסית בישראל: הגהה |
||
שורה 34:
==שיטת הבחירות היחסית בישראל==
מדינת ישראל היא חברה [[הטרוגניות|הטרוגנית]] מפולגת ומלאת שסעים ו[[סכסוך|קונפליקטים]], לכן בבחירות בישראל חשוב לתת דגש על עקרון הייצוג כדי שקבוצות שונות באוכלוסייה לא ירגישו מקופחות וחסרות ייצוג בשלטון. לכן כדי לשמור על [[קונצנזוס]] בעם מונהגת בישראל השיטה היחסית שנותנת דגש לעיקרון הייצוג ודואגת שלכל מפלגה יהיה ייצוג בהתאם לכוחה האלקטורלי. לכן כבר עם קבלת ההחלטה על שיטת הבחירות לאספה המכוננת - היא הכנסת הראשונה התגלה הוויכוח בין מצדדי השיטה היחסית שהייתה נהוגה בבחירות למוסדות היישוב עוד בטרם העצמאות, לבין מתנגדיה ולבסוף נקבע ששיטת הבחירות תהיה השיטה היחסית.
מאז שנות ה-50 עלו מדי פעם הצעות לשינוי שיטת הבחירות הארצית-היחסית הנהוגה בישראל לשיטה במתכונת רובנית. מטרת ההצעות הייתה להביא להקטנת מספר המפלגות, או לשפר את מצבן האלקטורלי של מפלגות מסוימות. בין ההצעות שהועלו:
=== הצעתו של [[בן-גוריון]] – השיטה הרובנית הפשוטה[עריכת קוד מקור | עריכה] ===
כבר עם קבלת ההחלטה על שיטת הבחירות היחסית לכנסת הראשונה תמך בן-גוריון בשיטה הרובנית הפשוטה, הנהגת 120 אזורי בחירה אשר בכל מקום יבחר נציג אחד כנהוג ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]. עמדתו של בן-גוריון אף אומצה כעמדת המצע של [[מפא"י]]. הסיבה העיקרית לעמדתו זו הייתה כרוכה בקידום האינטרסים של מפלגתו, הפעלת השיטה הרובנית הפשוטה באזורים חד-נציגיים הייתה מקנה ככל הנראה רוב מוחלט למפא"י, דבר שהיה משחרר אותה מתלות בשותפות קואליציוניות. הצעת בן-גוריון הועלתה בעת הדיון [[מליאת הכנסת|במליאת הכנסת]] על [[חוק יסוד הכנסת]] ב-1958 באמצעות חבר הכנסת [[ברוך אזניה]] ממפא"י ונדחתה ברוב של 73 נגד 42.
=== הצעתם של [[יגאל הורביץ]] ו[[זלמן שובל]][עריכת קוד מקור | עריכה] ===
ב-13 ביוני 1980 העלו מחדש את ההצעה של בן-גוריון, יגאל הורביץ וזלמן שובל ממפלגת [[תנועה להתחדשות ממלכתית|תל"ם]], בדבר הנהגת השיטה הרובנית בבחירות הצעה זו אף עברה בקריאה טרומית אך לא התקדמה מאז.
=== הצעת השיטה המעורבת[עריכת קוד מקור | עריכה] ===
'''הצעתו של [[יוסף סרלין]]:''' הנהגת שיטה מעורבת הועלתה לראשונה על ידי חבר הכנסת יוסף סרלין מ[[הציונים הכלליים]] בדצמבר [[1958]], על פי שיטה זו ייבחרו חלק מהנבחרים בשיטה אזורית–יחסית, או רובנית–אישית והיתר על בסיס ארצי-יחסי. הוא הציע שייקבעו 30 אזורי בחירה אשר בכל אחד מהם ייבחרו שלושה חברי כנסת, ושלושים חברי הכנסת הנותרים ייבחרו על בסיס השיטה הקיימת.
'''הצעתו של [[גד יעקובי]]:''' חבר הכנסת גד יעקובי הציע, למשל, לבחור את הנציגים האזוריים ב-18 אזורים בני חמישה מושבים כל אחד. הצעותיו של יעקובי נוסחו מחדש על ידי שרי המשפטים לשעבר [[חיים יוסף צדוק]] ו[[יעקב שמשון שפירא]] וב-[[1972]] הועלתה על שולחן הכנסת לקריאה טרומית הצעתו של יעקובי באמצעות חבר הכנסת צדוק, כשהיא מוגשת פורמלית כהצעת חוק פרטית על ידי שבעה חברי כנסת של מפלגת העבודה. ההצעה זכתה ברוב של 61 תומכים מול 45 מתנגדים ו-3 נמנעים. היא הועברה לוועדת לוועדת חוקה חוק ומשפט, אך בסופו של דבר, לאחר דיונים בוועדה, לא הובאה לקריאה ראשונה בכנסת.
'''הצעתו של [[מרדכי וירשובסקי]]:''' ב-14 ביוני 1988 התקבלה בקריאה ראשונה הצעה שהוכנה על ידי חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי ממפלגת [[ר"ץ]] בצירוף חתימותיהם של 43 חברי כנסת נוספים. ההצעה, כפי שעברה בקריאה ראשונה, הביאה שתי חלופות. על פי הראשונה ייבחרו 80 חברי כנסת ב-20 אזורי בחירה על בסיס אזורי-יחסי, ו-40 ייבחרו מרשימות ארציות של המפלגות על בסיס מספר הקולות היחסי שקיבלו באזורי הבחירה. הגרסה השנייה מציעה לחלק את המדינה ל-60 אזורי בחירה חד מושביים באזורים אלו תונהג השיטה הרובנית הפשוטה, ו-60 המושבים הנותרים יבחרו על פי השיטה הקיימת, השיטה היחסית.
==ראו גם==
*[[בחירות בשיטה הרובנית]]
*[[הבחירות לכנסת]]
שורה 43 ⟵ 60:
== לקריאה נוספת ==
*{{צ-ספר|מחבר=[[אמנון רובינשטיין]] (עם אדם וולפסון)|שם=באין ממשלה - איך לתקן את קלקולי המשטר|מו"ל=[[זמורה ביתן]]|שנת הוצאה=2012|ISBN=9789655522037}}
*
*{{צ-ספר|מחבר=[[אברהם דיסקין]]|שם=בחירות ובוחרים בישראל|מו"ל=[[עם עובד]]|שנת הוצאה=1971}}
*{{צ-ספר|מחבר=בנימין נויברגר|שם=ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל|מו"ל=[[האוניברסיטה הפתוחה]]|שנת הוצאה=1989}}
שורה 50 ⟵ 68:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}{{להשלים|נושא=מדעי החברה}}
[[קטגוריה:שיטות בחירות]]
| |||