הבדלים בין גרסאות בדף "התחממות עולמית"

מ (←‏פעולות להקטנת ההתחממות העולמית: ניסוח, קישורים פנימיים)
המחלוקת בשאלת התחזית לעתיד קשורה למחלוקת בקשר לגורמי ההתחממות, ולעומת רוב מדעני האקלים התומכים בדו"ח IPCC, קיימת גם קבוצת מיעוט שהציגה דו"ח אלטרנטיבי{{הערה|[http://nipccreport.org/reports/ccr2a/pdf/Summary-for-Policymakers.pdf Climate Change Reconsidered II: Physical Science]{{קישור שבור|22.1.2019}}}} החולק באופן גורף על הקביעות המוצגות בדו"ח IPCC. השאלה השנייה והשלישית, שהן פוליטיות במהותן, שנויות במחלוקת בציבור ובין קובעי מדיניות. [[אל גור]] גורס כי ההתחממות הממשמשת ובאה תובעת צעדים חריפים כדי למונעה או למתנה. אחרים, כמו [[ואצלב קלאוס]], סבורים כי ההתחממות העולמית היא כלי פוליטי לקידום מדיניות השמאל הירוק.
 
ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים הוא [[פרוטוקול קיוטו]]. פרוטוקול זה הוא תיקון [[אמנת המסגרת של האו“ם בדבר שינויי האקלים]] (UNFCCC) {{אנ|United Nations Framework Convention on Climate Change}}. [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו-חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו.
 
בדצמבר [[2007]] זכו [[אל גור]] ו[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] ב[[פרס נובל לשלום]] על הרתמם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ. באותו חודש התכנסו כ-10,000 משלחות מ-190 מדינות באי [[באלי]] ב[[אינדונזיה]], כדי לנסח אמנה חדשה אשר מיועדת להחליף ב-[[2009]] את אמנת קיוטו, וזאת על רקע המלצתו של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, לקבוע מכסות פליטות גזים שיעמדו על 25% עד 40% פחות, מהרמה של שנת [[1990]]. [[ארצות הברית]], האחראית לכ-25% מהזיהום הכלל עולמי, התנגדה במשך כל ימי הוועידה להחלטה משותפת, מתוך חשש שהמדינות המתפתחות ובראשן סין, [[הודו]] ו[[רוסיה]], לא יכבדו את ההסכם ובכך תיפגע תחרות כלכלית הוגנת. לבסוף הסכימה ארצות הברית לתמוך בהחלטה, אך סוכם שרמת המכסות תיקבע במשא ומתן בינה ובין המדינות האחרות, עד להחלטה משותפת שתתקבל בשנת 2009.