קליפורד הולידיי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
מ ←ביוגרפיה: קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
על הולידיי הוטל לייעץ ב[[תכנון עירוני|תכנון העיר]], שהייתה עד לכיבוש הבריטי עיר שדה בשולי [[האימפריה העות'מאנית]], כדי לשדרגה למעמד של עיר הממשל המרכזית של ארץ ישראל ומקום מושב שלטונות המנדט. בתפקידו הציבורי סייע לצידו המהנדס ומתכנן הערים [[יעקב בן-סירה|יעקב שיפמן]] (בן-סירה), שבהמלצתו של הולידיי מונה בהמשך כ[[מהנדס העיר]] [[תל אביב]]. בשנת [[1927]] פתח הולידיי, במקביל לתפקידו הציבורי, משרד לתכנון אדריכלי, ובו העסיק לצידו את האדריכל הארץ-ישראלי [[זולטן שמשון הרמט]], לימים אדריכל מפורסם בזכות עצמו. בשני כובעיו, הציבורי והפרטי, היה הולידיי מעורב בשורה ארוכה של מפעלי בנייה ופיתוח בעיר, כולל תוכנית האב לפיתוח ירושלים ([[1926]]-[[1930]]), ארגון פעולות שיקום העיר לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה הגדולה של 1927]], שיקום [[חומות העיר העתיקה]] ו[[שערי ירושלים|שערי העיר]], ותכנון של מספר מוסדות ממשל וציבור בולטים. משרת היועץ האזרחי לפיתוח ירושלים בוטלה ב-1929 ותחום אחריותה עבר למהנדס העיר, אז הגביר הולידיי את פעילותו בוועדת התכנון הארצית שם החליף את האדריכל [[אוסטן סיינט בארב הריסון]].
[[תוכנית הולידיי|תוכנית האב לפיתוח ירושלים של הולידיי]], שעליה עבד ארבע שנים ופורסמה ב-[[1930]], הייתה המשך ישיר לתוכניות הקודמות - [[תוכנית מקלין]] ו[[תוכנית גדס-אשבי]], ובאספקטים רבים חזרה על עקרונותיהם. אך לראשונה היה ניסיון לתכנן את ירושלים כישות עירונית המשתלבת בתכנון הכולל של יתר ארץ ישראל, עם כביש טבעתי המקיף אותה ומתקשר לצירי תחבורה המחברים אותה למרכזים אחרים בארץ. התוכנית הגדירה באופן ברור ייעודי קרקע ל[[מגורים]], [[מסחר]] ו[[תעשייה]] ולקחה בחשבון את הצרכים הגדלים של שתי האוכלוסיות - היהודית והערבית - באזורי העיר השונים. התוכנית נשארה בתוקף לאורך מרבית שנות המנדט והכתיבה את התפתחות העיר, עד שהוחלפה ב-1944 בתוכנית חדשה של [[הנרי קנדל (אדריכל בריטי)|הנרי קנדל]] - [[תוכנית קנדל]].
בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים - [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב[[ההתקפה על המרכז המסחרי בממילא|התקפה ב-1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים.
| |||