פרץ ברנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 46:
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], עזב את הולנד לאחר שבנו דייוויד ובתו יהודית עלו ארצה.{{מקור}} בארץ עסק בהשקעות ופיתוח בניינה. בשנת [[1937]] היה מעורכיו הראשונים של עיתון "[[הבוקר]]". הוא נבחר לוועד הפועל של [[הציונים הכלליים]], ובשנת [[1943]] היה לנשיא המפלגה. ברנשטיין תמך ביוזמה חופשית ככלי לפיתוח הארץ. ב-[[1946]] נבחר לראש מחלקת המסחר והתעשייה ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. מתוקף תפקידו הציג בפני [[ועדת אונסקו"פ]] סקירה על המצב הכלכלי ב[[ארץ ישראל]] שעשה רושם רב על הוועדה.{{הערה|שם=דיוקן}}
 
לאחר קום המדינה כיהן כ[[משרד האספקה והקיצוב|שר המסחר התעשייה והאספקה]] ב[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]]. כיהן כיו"ר מפלגת [[הציונים הכלליים]] וכנשיא [[המפלגה הליברלית]]. היה [[משרד המסחר והתעשייה|שר המסחר והתעשייה]] בשנים [[1951]]–[[1954]], [[חבר הכנסת]] מ[[האספה המכוננת|הכנסת הראשונה]] עד [[הכנסת החמישית]] מטעם הציונים הכלליים והמפלגה הליברלית. היה אחד המועמדים לכהונת [[נשיא המדינה]] ב[[בחירות 1952 לנשיאות ישראל|בחירות הנשיאותיות ב-1952]], אך הפסיד ל[[יצחק בן -צבי]]. ב-[[1963]] [[בחירות 1963 לנשיאות ישראל|התמודד שוב]] על התפקיד, והפסיד ל[[זלמן שזר]].
 
פרץ נישא בפעם הראשונה לילידת הולנד אשר הייתה יהודייה למחצה. עקב כך ילדיהם נאלצו לעלות ארצה על מנת להתגייר.{{הבהרה|?}} בעקבות עלייתם ארצה עלו פרץ ורעייתו, אשר עברה גם היא גיור בארץ ישראל. נולדו לו ארבעה ילדים: דייוויד, רחל, יהודית בהולנד ומשה נולד בארץ לאחר גיור האם. כחלק מהתפיסה הציונית [[עברות|עִברתו]] בניו את שם המשפחה. בתו יהודית נישאה ל[[מאיר בן אורי]]. רחל נישאה לפנחס אנדרסון.