משבר בני הערובה באיראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: הוספת קישור |
מ קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, ויקישיתוף בשורה, קישורים פנימיים, הגהה |
||
שורה 6:
== התגלגלות המשבר ==
=== ההשתלטות על השגרירות ===
ב-[[4 בנובמבר]] צרו מאות סטודנטים איראנים על השגרירות האמריקנית בטהראן, בעקבות קריאה של המנהיג החדש של איראן, ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]], לפגוע באינטרסים אמריקניים ו[[ישראל]]יים. העילה הרשמית לתפיסת בני הערובה הייתה הרשות שנתן [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ימי קרטר]], מספר שבועות לפני כן, ל[[שאה]] המודח, [[מוחמד רזא שאה פהלווי|מוחמד רזא פהלווי]], להיכנס לארצות הברית על מנת לקבל טיפול ב[[מאיו קליניק]] למחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] שבה לקה, אך נראה שהיה בכך שילוב של הפגנת [[כוח פוליטי|כוח]] של ה[[שלטון]] החדש כנגד ארצות הברית, כנקמה על עשרות שנות תמיכה בשלטון ה[[עריצות|עריץ]] של השאה, וכן נקמה על מעורבותה של ארצות הברית בהפיכה שהדיחה ב-[[1953]] את [[ראש ממשלת איראן]] הפופולרי [[מוחמד מוסאדק]] ב[[מבצע AJAX]]. הסטודנטים טענו כי הפלתו של מוסדאק ורציחתו של חוסיין פאתמי, שהיו מנהיגי השלב הראשון של המהפכה, היו מתוכננים. כך שכעת לאחר 25 שנה, כוחות המהפכה הם אלו הממשיכים ומוחים על התבוסה הראשונה.{{הערה|שם=היכל| pp. 23,25,26.(Heikal, Mohamed. "Iran: The Untold Story (New York." Pantheon 13 (1982}}
הסטודנטים טענו שבשגרירות פועלים לא רק דיפלומטים אלא מרגלים שמטרתם לפגוע במהפכה האיסלאמית. תחילה, נראה שהסטודנטים תכננו להחזיק במתחם במשך כמה ימים כדי למשוך תשומת לב בינלאומית, וגם אנשי הסגל בשגרירות סברו כי הממשלה הזמנית באיראן תסלק אותם מן המקום בתוך זמן קצר. עם זאת, לאחר ההשתלטות המהירה על השגרירות ועל יושביה הוחלט להסב את המקום לבית כלא מאולתר ולהחזיקם כ[[בן ערובה|בני ערובה]]. בשלב הראשון נתפסו כ-90 בני אדם ששהו בשגרירות באותה העת, 66 מהם אמריקנים.
בחסות המהומה הצליחו שישה אמריקנים נוספים לברוח; בתחילה הם הסתתרו בדירתו של השגריר הבריטי, ואחר-כך קיבלו מקלט בבית השגריר ה[[קנדה|קנדי]], שם אורגנו להם מאוחר יותר דרכונים מזויפים. השישה עזבו את איראן בטיסה מסחרית של [[סוויסאייר]] בסיוע ה[[שגריר]] הקנדי [[קן טיילור]] ובליווי של סוכן ה-[[CIA]] [[טוני מנדז]] (שניהם קיבלו מאוחר יותר [[אותות ועיטורים אזרחיים|עיטורים]] גבוהים על פועלם). השחרור ההרואי, תחת סיפור כיסוי של צוות הפקת סרט קנדי, זכה לגרסה קולנועית בסרט "[[ארגו (סרט)|ארגו]]".
שורה 27:
כעבור עשור, [[איראן]] התכוונה למנות לשגריר ב[[או"ם]] את חמיד אבוטלבי, שהיה מהפעילים במשבר. הסנטור [[טד קרוז]], יזם בתגובה חוק שהתקבל, לפיו תיאסר הכניסה לארצות הברית של נציגים ל[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]] שנמצא כי עסקו ב[[ריגול]] או בפעילות טרור נגד ארצות הברית. החוק עבר פה אחד בסנאט וב[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]].{{הערה|{{הארץ|ג'ונתן וויזמן, ניו יורק טיימס|הסנאט האמריקאי אוסר על כניסת שגריר איראן המיועד באו"ם|1.2291525|8 באפריל 2014}}}}
בשנת 2012 יצא לאור סרט קולנועי המתאר את הצלת
נכון ל-2015, במתחם השגרירות ממוקמת מפקדה של [[משמרות המהפכה האסלאמית|משמרות המהפכה]].{{הערה|אורלי אזולאי, "14 יום באיראן", [[ידיעות אחרונות]], מוסף "7 ימים",
==ראו גם==
*[[חילוץ הישראלים מאיראן (1979)]]
* [[ארגו (סרט)|ארגו]] - סרט שנעשה על הברחת שישה מן האמריקאים החוצה מאיראן
* [[תאוריית הקשר על הפתעת אוקטובר]]
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה
* {{אתר חיל האוויר|נועם אופיר|החילוץ נכשל אבל הפיתוחים הצליחו|541-20224}}
* [http://irannegah.com/video_browse.aspx?keyword=hostage ארכיון וידאו של אירועי המשבר]
* [http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3978523.stm Remembering the Iran hostage crisis], ראיון ב-[[BBC]] עם איברהים אסגה, חוטף בני ערובה, ועם ברוס ליינגן, בן ערובה לשעבר
* מייקל רובין, [https://mida.org.il/2019/11/09/40-
==הערות שוליים==
| |||