חאנות קרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 49:
הח'אנות הוקמה כאשר שבטים [[קיפצ'קים|קיפצ'קיים]] מ[[אורדת הזהב]] בחרו לחדול מאורח חייהם הנוודי בערבות [[קומניה]] ולאמץ את [[חצי האי קרים]], שהיה מחוז של האורדה כבר מ-1239, בתור מולדת. הבדלנים בחרו את [[האג'י גיראי הראשון|חאג'י גיראי]], מצאצאי [[ג'ינגיס חאן]] ואחד המועמדים לכתר האורדה, למנהיג. חאג'י ניהל "מלחמת עצמאות", שהוכתרה בהצלחה בשנת 1441, והומלך לח'אן ב-1449.
 
מותו של חאג'י הצית מאבק ירושה בן עשור, עד להתערבותם של כוחות [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]], שתחת פיקודו של [[גדיק מהמט פאשה]] פלשו אל חצי האי בשנת [[1475]], הכניעו את [[נסיכות תאודורו]] ומושבות [[גנואהג'נובה]] ('''קמבאלו''', '''סולאיה''' ו'''קאפה'''), ומינו את [[מנגלי גיראי]], בנו של חאג'י, לח'אן. בעקבות כך הפכו הח'אנים של קרים לבני חסות של האימפריה העות'מאנית, אולם הותר להם חופש מסוים בניהול ענייניהם, כשהעות'מאנים מתייחסים אליהם יותר כבני ברית מאשר נתינים.
 
בשנת [[1502]] הביס מנגלי את הח'אן האחרון של אורדת הזהב, ובכך חיסל את שאיפותיה של האחרונה לשלטון בקרים. במהלך המאה ה-16 הפכה ח'אנות קרים ליורשתה של אורדת הזהב, השתלטה על הממלכות הטטאריות שבין [[הים הכספי]] ל[[וולגה]] ([[חאנות קאזאן]] ו[[חאנות אסטרחן]]), והופכת לישות הטטארית החזקה ביותר, תוך שהיא מנהלת מסעות מלחמה מוצלחים נגד ה[[רוסיה הצארית|ממלכה הרוסית]] ב[[מוסקבה]]. הח'אנות המשיכה להוות כוח אזורי משמעותי עד תחילת המאה ה-18.