|
|
|
===בעת המודרנית===
עם תחילתעלייתה ה[[ציונות]]של והנצתםהלאומיות מחדשהיהודית שלבמאה הרגשותה-19, הלאומייםובכלל היהודייםזה ה[[ציונות]], שב והתחדש הדיון באישיותו של בר כוכבא תוך העלאתו על נס כלוחם חירות. הציונים ראו בבר כוכבא משום חוליה בשלשלת ההיסטורית של מאבק העם היהודי לעצמאות במולדתו. המיתוס שנוצר סביבו העלים לחלוטין את כישלון המרד. החג הדתי [[ל"ג בעומר]] לציון סופה של מגפה שקטלה עשרים וארבעה אלף מתלמידיו של רבי עקיבא, כמו גם את יום פטירתו של [[שמעון בר יוחאי]], הפך לחג בעל סממנים לאומיים בו חוגגים את "ניצחון בר כוכבא על הרומאים", המסופר לפרטי הפרטים, מהדלקת המשואות והמדורות, ועד הירי בחץ וקשת. בבתי הספר ובגני הילדים שנו במיתוס והעשירוהו בשירים ובסיפורים, שרובם עוסקים במאבקו של בר כוכבא ב[[אריה]].
סיפור זה, שמקורו אינו מן התקופה, אלא הומצא באמצע [[המאה ה-19]] וקיבל נוסח פואטי בידי [[שאול טשרניחובסקי]] בשירו "ביתרה", עיקרו בכך שבר כוכבא הוטל לזירה ב[[קיסריה]], שם נלחם באריה ורכב על גבו עד ביתר, וכדברי המשורר טשרניחובסקי:
|
