הצהרת בלפור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 87.70.32.7 (שיחה) לעריכה האחרונה של AddMore-III
מ ניסוח
שורה 5:
'''הצהרת בלפור''' היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי [[השר לענייני חוץ וחבר העמים|שר החוץ הבריטי]], ה[[לורד]] [[ארתור ג'יימס בלפור]], ב-[[2 בנובמבר]] [[1917]] ([[י"ז בחשוון]] [[תרע"ח]]) ועיקרו הכרזה ולפיה [[בריטניה]] תתמוך בהקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של [[התנועה הציונית]]: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית. בעשותה כן הגיעה ממשלת בריטניה למסקנה, שיהיה זה יותר מעשי לתמוך בשאיפות הציוניות כהצדקה לפירוק [[האימפריה העות'מאנית|הקיסרות העות'מאנית]], מאשר כמשענת לחיזוקה.
 
ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד [[וולטר רוטשילד|ליונל וולטר רוטשילד]], שהתבקשוהוא התבקש להעבירה לידי [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]]. היא ניתנה בעקבות הצעה שהגיש ל[[ממשלת בריטניה]] ד"ר [[חיים ויצמן]] בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות [[העם היהודי]] על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב-[[31 באוקטובר]] [[1917]].
 
הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בהקמת "בית [[לאומיות|לאומי]]" ליהודים בארץ ישראל. במשתמע גם הכירה ההצהרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. הצהרת בלפור הייתה איפוא ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית.