חומת ברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gklein2018 (שיחה | תרומות) ←גלריית תמונות: נפילת החומה ושרידיה: החלפת המילה נפילה להפלה. החומה לא נפלה אלא הופלה על ידי ההמונים |
|||
שורה 262:
{{-}}
==
[[קובץ:President Reagan giving a speech at the Berlin Wall, Brandenburg Gate, Federal Republic of Germany. June 12, 1987.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רונלד רייגן נואם ליד החומה על רקע שער ברנדנבורג, 1987]]
{{ערך מורחב|סתיו העמים}}
שורה 281:
למרות צעדים אלה, הלכו ההפגנות וגברו: ב-16 באוקטובר הגיעו להפגנה בלייפציג 120,000 איש. הונקר ויֶתר חברי ההנהגה שצפו בהפגנה שצולמה בחשאי, היו המומים{{הערה|1=[[#טיילור|טיילור]], עמ' 359}}, אך מלבד הונקר איש לא הציע לפעול כנגד המפגינים. למחרת, בישיבת הפוליטבירו, כשברקע התסיסה האזרחית המתמשכת, הודח הונקר על ידי חבריו להנהגה, בידיעתו של גורבצ'וב ובתמיכתו, והוחלף ב[[אגון קרנץ]].
==== החומה
[[קובץ: BerlinWall-BrandenburgGate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התקהלות המונים עם נפילת חומת ברלין, 1989]]
הרשויות בגרמניה המזרחית לא היו בעלי היכולת, ואולי גם לא רצו, לחסום את זרם המהגרים לגרמניה המערבית דרך הונגריה, צ'כוסלובקיה ופולין. לפי דו"ח שהגיע אל הפוליטבירו ב-30 באוקטובר 1989 (דו"ח שירר, Schürer-Papier), היה מצבה הכלכלי של גרמניה המזרחית על סף תהום, וכדי לעמוד בהחזר חובותיה למערב היה עליה, על פי הדו"ח, להביא לגידול חד בייצוא, יעד בלתי אפשרי לאור מצבה של התעשייה המקומית, על מכונותיה המיושנות ורמת הפריון הנמוכה שלה, ולירידה דרסטית של 30%-25% ברמת החיים - מה שהיה מביא בוודאות לסופו של המשטר{{הערה|1=[[#טיילור|טיילור]], עמ' 362}}.
שורה 297:
הידיעה על כך התפשטה כאש בשדה קוצים, והמונים החלו לצבוא על מעברי הגבול בתור להחתמת דרכונים. הלחץ היה כה גדול, ומספר הפקידים מועט, עד כדי סיכון חייהם. בשעה 23:30 פרצו האלפים שניצבו בתור במעבר הגבול את הגדר ברחוב בורנהולמר, הדפו את קומץ השומרים וחדרו לשטח ברלין המערבית. הקצין הממונה על המעבר, אוברסטלויטננט{{הערה|מקביל בערך לסגן-אלוף בצה"ל}} האראלד יגר (Harald Jäger) החליט לוותר על אקט החתמת הדרכונים. תוך פחות משעה נפתחו כל מעברי הגבול, ללא התערבותם של אנשי משמר הגבול, שבנסיבות אחרות היו יורים בנמלטים. מאות אלפי אנשים ניצלו את ההזדמנות החדשה, ופרצות נפרצו בחומת ברלין ובגדרות הגבול עם המערב.
[[קובץ:BerlinWall2012.jpg|ממוזער|250px|השריד הארוך ביותר מחומת ברלין, גלריית הצד המזרחי]]
החומה
ב[[חג המולד]] 1989 הופיע המנצח [[לאונרד ברנשטיין]] בקונצרט חגיגי בברלין, בו הושמעה [[האודה לשמחה]] של בטהובן. ברנשטיין ביצע משחק מילים והגדיר את היצירה כ"אודה לחופש" על ידי החלפת המילה Freude (שמחה), שהייתה אמורה לשיר ה[[מקהלה]], במילה Freiheit (חופש). ב-1990 הופיעה סולנה לשעבר של להקת [[פינק פלויד]], [[רוג'ר ווטרס]] ב[[כיכר פוטסדאם]], שלא הרחק ממנה עבר קטע של החומה, באירוע [[צדקה]] ששיחזר את מופע [[The Wall|החומה]], יחד עם אמנים רבים נוספים, ובהם ה[[סקורפיונז]], [[שינייד אוקונור]] ו[[ואן מוריסון]].
שורה 313:
ב-[[2011]], כחלק מחגיגות 100 שנה להולדתו של נשיא ארצות הברית לשעבר [[רונלד רייגן]], הוצבה פיסה מחומת ברלין המנותצת, לצד פסל שלו, ב[[כיכר גרוונר]], ב[[לונדון]], ליד השגרירות האמריקאית שם, כאות הכרה בפועלו של רייגן להפלתה של החומה{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/uk-14009137 Ronald Reagan statue unveiled at US Embassy in London] 4 ביולי 2011, באתר BBC}}. שרידים מהחומה מונחים גם במקומות רבים בעולם, וביניהם, [[עין הוד]] בישראל.
=== גלריית תמונות:
{| =align
|<gallery widths="190px" heights="150px" perrow="4">
|