עיוני משפט – הבדלי גרסאות

'''עיוני משפט''' הוא [[כתב עת משפטי|כתב] העתב[[עברית]] העברי המרכזי שמפרסמתשל [[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב]]. הוא אחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים בכל תחומי המשפט. חברי המערכת והעורכים הם [[סטודנט]]ים מצטיינים הלומדים בפקולטה, כשלצדם העורך הראשי, הנמנה עם סגל הפקולטה. כתב העת יוצא לאור פעם בשנה עם כרך חדש, המחזיק שני גיליונות.

בשנת 2018, כרך מב של כתב העת השיק את "'''פורום עיוני משפט״ הפלטפורמה המקוונת של כתב העת{{הערה|[https://law.tau.ac.il/Law_Review/forum_1 פורום עיוני משפט]'''", הפלטפורמהאתר המקוונתאוניברסיטת שלתל כתב העתאביב}}. מטרת פלטפורמה זו היא לשמש במה ייחודית ועצמאית לתכנים אקדמיים קצרים ועדכניים במתכונת שונה מאלה המתפרסמים בגרסה המודפסת.

ב-[[כתב העת נוסד בשנת 1970]] פנהביוזמת פרופ' [[זאב צלטנר]] אלשהציע ל[[נילי כהן]], שהיתה אז סטודנטית לתואר ראשון, וכיום פרופסור למשפטים וכלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשע"ז. הוא הציע לה לייסדלערוך כתב-עת משפטי חדש, שיתבסס על שיתוף פעולה בין מרצים לסטודנטים בפקולטה, במסורת ה-Law Reviews האמריקניים המובילים, דוגמת [[Harvard Law Review]]. השניים ייסדו את כתב-העת יחד עם המרצים [[אמנון רובינשטיין]] (דיקן הפקולטה), [[דניאל פרידמן]] (סגן הדיקן) ו[[יוסף גרוס]]. השם שנבחר לכתב-העת, "עיוני משפט", מחבר - בלשונה של נילי כהן - "בין העין המתבוננת של המשפט והעין המתבוננת על המשפט".

בשנותיו הראשונות של '''עיוני משפט''' ערכו אותו במשותף מרצה וסטודנט, והמערכת כללה מרצים וסטודנטים גם יחד. לאחר פטירתו של זאב צלטנר שונה המבנה של כתב-העת: המערכת כללה סטודנטים בלבד, שמיעוטם שימשו סגני-עורכים, ומרצה אחד שימש כעורך. מאוחר יותר שונתה המתכונת פעם נוספת, וכיום המערכת כוללת סטודנטים חברים, סטודנטים עורכים ומרצה המשמש כעורך ראשי.

בין חברי המערכת והמפרסמים בכתב העת נמנים בכירי אנשי המשפט ואנשי העסקים דהיום. רבים מחברי המערכת לדורותיהם ביססו לאחר מכן קריירה ענפה בעולם המשפט, וביניהם ניתן למנות את שופטי בית המשפט העליון [[חנן מלצר]], ד"ר [[יורם דנציגר]] ופרופ' [[דפנה ברק-ארז]], שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב [[גדעון גינת]], נשיא בית-הדין הצבאי לערעורים בדימוס ושופט בית-המשפט המחוזי בתל אביב בהווה אלוף (מיל') [[שי יניב]]; אנשי האקדמיה: פרופ' [[ברוך ברכה]], פרופ' משה בר ניב, פרופ' [[מיכאל בירנהק]], פרופ' [[דייווידדייויד גילה]], פרופ'[[מיכל גל| מיכל (שיצר) גל]], פרופ' [[איל גרוס]], פרופ' [[מיגל דויטש]], פרופ' [[שרון חנס]], פרופ' [[נילי כהן]], פרופ' ציפורה כהן, פרופ' [[אסף לחובסקי]], פרופ' [[מנחם מאוטנר| מני מאוטנר]], פרופ' [[סוזי נבות]], פרופ' [[אריאל פורת]], עורכי הדין: זאב הולנדר, [[דוד חודק]], מאיר לינזן, ד"ר [[אביגדור קלגסבלד]], וכן אנשי העסקים: [[נוחי דנקנר]], [[עופר נמרודי]], אביואבי פישר ועוד.

הפלטפורמה המקוונת החדשה, שהושקה בשנת 2018/9 בכרך מב, נועדה לשמש כבמה ייחודית בשיח המשפטי בישראל, שבמסגרתה יוכלו כותבות וכותבים לפרסם כתיבה חדשנית ויצירתית,בצורה שאינה נכנסת למשבצות המוכרות כיום במרבית כתבי העת. "'''פורום עיוני משפט'''" לא נועד לפיכך לפרסום מאמרים מחקריים מלאים, אלא לתת מקום לסוגות חשובות אחרות, ולאפשר זאת בקצבי זמן קצרים מהנהוגים בכתבי העת המודפסים. בכך מבקש "'''פורום עיוני משפט'''" להעשיר את השיח המשפטי בישראל, גם בעקבותבדומה שגשוגלנהוג הפלטפורמותבפלטפורמות המקוונות של כתבי העת המובילים בארצות הברית (למשל [https://harvardlawreview.org/topics/forum/ Harvard Law Review Forum], [https://www.yalelawjournal.org/forum Yale Law Journal Forum], ו-Stanford Law Review Online).

כתבי היד המוגשים ל"'''פורום'''לפורום '''עיוני משפט'''" אינם מוגבלים לנושא מסוים, מתודולוגיה, או גישה מחקרית, וניתן לכתוב אותם במתכונת של ז'אנרים שונים, ובפרט:

* '''מסה:''' מאמר קצר המציג רעיון מקורי ועצמאי לגבי כל נושא השייך לעולם המשפט. עיקרה של מסה הואשעיקרה רעיון חדשני ביחס לתאוריה או לדוקטרינה משפטית, ואשר הדיון הרעיוני בו מקבל נפח רב יותר לעומת היישום והפיתוח המחקרי המלא והמעמיק.

* '''הערת חקיקה:''' ניתוח חקיקה קיימת או הצעת חוק שנמצאת בשלבים מתקדמים ויש בה עניין משפטי, תאורטי או מעשי רב.

* '''הערת פסיקה''': ניתוח פסק דין מרכזי (או משמעותי) מהשנים האחרונות. נדגיש כי אין די בכך שההערה תתאר פסק דין או תבקר אותו כדי להתאים ל'''פורום עיוני משפט'''. על ההערה לקדם גםהכולל תזה או רעיון קצרים ומקוריים.

* '''ביקורת ספרות''': התייחסות ביקורתית (גם אם אוהדת) לספר או למאמר שהתפרסמו לאחרונה בישראל או בעולם ושיששיש להם חשיבות ועניין תאורטי לשיח המשפטי.

* '''הרצאות''': גרסאות ערוכות ומעובדות של הרצאות שהועברו במסגרת כנסים או אירועים אחרים. הרצאות שעיקרן הוא חזרה על רעיונות שבוטאו במאמרים שכבר פורסמו בעברית לא יתקבלו לפרסום.

'''עיוני משפט''' נחשב לכתב העת המשפטי המוביל בעברית, ולו כתב-העת מקביל ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] - [[משפטים (כתב עת)|משפטים]]. מבין כתבי-העת המשפטיים בישראל, ל'''עיוני משפט''' ול"משפטים" מיוחסת ההשפעה הרבה ביותר על השיח האקדמי. בדירוגים אקדמיים הנערכים מעת לעת, '''עיוני משפט''', ביחד עם משפטים, נמצא תמיד בראש הדירוג.

במחקר מקיף משנת 2019<ref>{{צ-מאמר|שם=Ranking Legal Publications: The Israeli Inter-University Committee Report|קישור=https://papers.ssrn.com/abstract=3422168|שנת הוצאה=2019-07-18|מחבר=Michael Birnhack, Oren Perez, Ronen Perry, Doron Teichman}}</ref>, אשר סקר את מרבית כתבי העת המשפטיים בעולם ודירג אותם בתוך קטגוריות מובחנות, זכה עיוני משפט לציון A, שהוא הציון הגבוה ביותר שאליו הגיעו כתבי עת בעברית.

ככלל, '''עיוני משפט''' הוא כתב-עת אשר מפרסם מאמרים בכל תחומי המשפט, ללא קו נושאי הקושר בין הגיליונות השונים במכוון. עם זאת, על פי המסורת מקובל להקדיש גיליון אחד בכל כרך לנושא חשוב אחר בתחום המשפט, ולערוך בו סימפוזיון בהשתתפות בכירי החוקרים בתחום. לאורך השנים התפרסמו גיליונות נושאים במגוון נושאים, שביניהם ניתן למנות סימפוזיון על דיני חקיקה, גיליון נושאי על גבריות במשפט, גיליון על חקר אמפירי של המשפט, ועוד כהנה כהנה נושאים.

בכרך מג של כתב העת חזרה המסורת של הגיליון הנושאי לאחר כמה שנים של הפסקה, ובשנת 2019 נערך [https://www.youtube.com/playlist?list=PLyD9d-D6KQ6tvv54uZpPtcTUR1CX-NT64&fbclid=IwAR1wSBgfwPdDOKDblfuFqhc9GFsZ31nex-B0anDBtSemNsHX89e_csifQLM כנס "עזה במשפט"], שבו התארחו מבכירי המשפטנים בישראל לדיון מקיף במצבה המשפטי של רצועת עזה לקראת העשור השלישי של המאה ה-21, דיון שלא נערך לפני כן באורח אקדמי מסודר. הכנס נערך לקראת פרסום הגיליון הנושאי במהלך שנת 2020.

החל מכרך מא של כתב העת, החל לפעול "פרויקט האדפטציה", שבמסגרתו כתב העת פונה באופן יזום לחוקרי משפט ישראליים בכירים אשר פרסמו בעת האחרונה מאמר חשוב בכתב-עת מוביל באנגלית, ובמסגרת הפרויקט מתורגם המאמר לעברית ונוסף לו חלק המבטא את רלוונטיות הטיעון למשפט הישראלי, וכן מוזמנים חוקרים נוספים להגיב על המאמר. מדובר בתרומה חשובה לשיח האקדמי-משפטי העברי בתוך השיח המשפטי-אקדמי הכללי, אשר מתנהל רובו באנגלית.