אריה בינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יאיר הנווט (שיחה | תרומות) |
עריכה, בקשת מקור, קידוד קישורים |
||
שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:Rabbi Arie Bina.jpg|200px]]
|כיתוב=הרב אריה בינה, עורך [[חופה וקידושין]]
|תאריך לידה עברי=[[תרע"ג]]
|תאריך פטירה עברי=[[כ"א בחשוון]] [[תשנ"ה]]
|מקום לידה=[[סלונים]], [[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]
שורה 13:
אריה בינה (בינוסובסקי) נולד בשנת ה'תרע"ג ב[[סלונים]], אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. אביו היה ראש ישיבה קטנה במקום. למד אצל אביו וכן ב[[ישיבת מיר]] שב[[פולין]]. בשנת [[1933]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] כדי להימנע מגיוס לצבא ועבד כ[[פועל בניין]] ב[[תל אביב]]. ב-[[1935]] הצטרף למושב [[כפר הרא"ה]] שב[[עמק חפר]]. בד בבד עם העבודה החקלאית, הקדיש זמן לפעילות "[[ההגנה]]" באזור, וכן לימד בישיבה אותה הקים הרב [[משה צבי נריה]]. הממונה עליו ב"הגנה" היה דן אפשטיין, חבר קיבוץ [[גבעת חיים]]. בהשפעתו התגייס בראשית [[מלחמת העולם השנייה]] ליחידה הטכנית של [[חיל האוויר המלכותי]].
הוא עבר את אימוני הטירונות במחנה [[צריפין]] ונשלח לשרת ב[[מצרים]]. מטעם "ההגנה" הוטל עליו להשיג פריטי נשק ולהעבירם ארצה. הוא הצטרף לפלוגת תפעול הנמלים של [[חיל ההנדסה המלכותי]] שבנמל [[טוברוק]] שב[[לוב]]. בראש היחידה עמדו שמעון הכהן ויוסף קורנבלום, לימים [[יוסף אלמוגי]], ראש עיריית [[חיפה]]. היחידה נשלחה ל[[יוון]] כדי לסייע לחיל המשלוח הבריטי בפריקת אספקה מאוניות. כאשר הגיעו ליוון הסתבר כי הצבא הבריטי בנסיגה, כאשר היחידות הגרמניות מזנבות בו תוך הפצצות כבדות. בתחילת קיץ 1941 [[הזירה האירופית 1941-1939#כיבוש הבלקנים|נפלה יוון בידי הגרמנים]]. הרב בינה, עם חיילים יהודיים נוספים מארץ ישראל, נפל ב[[שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה|שבי הגרמני]],
===עבודתו החינוכית===
הרב בינה שב מן השבי הגרמני ל[[כפר הרא"ה]], והמשיך לפתח את המשק החקלאי שלו ואף השתלב בסגל ההוראה של [[ישיבת כפר הרואה]]. כ[[ר"מ]] הצטיין בפשטות הליכותיו ולפעמים בא לתת שיעור במגפי גומי ישר מעבודתו ברפת. דרכו בלימוד הייתה ישרה, בהירה וברורה, עד שתלמידיו סירבו לעזוב את שיעוריו על מנת לעלות לשיעור גבוה יותר. פיתח יחס של חיבה אל כל תלמידיו, ועם רבים מהם שמר על קשר של ידידות עד סוף ימיו. בשנת [[1953]] יצא עם קבוצת תלמידים והקים בשכונת [[אבו תור]] ב[[ירושלים]], מול העיר העתיקה את [[ישיבת בני עקיבא נתיב
רעייתו, רחל, עזרה לידו הן במשק, הן בניהול הישיבה והן בחינוך, והתייחסה אל התלמידים כאל ילדיה.
ב[[הבחירות לכנסת השישית|בחירות לכנסת השישית]] הוצב במקום ה-108 של רשימת [[המפד"ל]]{{הערה|1=[http://www.idi.org.il/elections_and_parties/Documents/רשימות%
נפטר בכ"א בחשוון ה'תשנ"ה.
שורה 28:
== משנתו החינוכית ==
היה חבר בתנועת [[הפועל המזרחי|תורה ועבודה]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הקימו תלמידיו ביוזמתו כמה [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]]: [[ישיבת הכותל]], [[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]], [[ישיבת הגולן]],
זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת [[הר חומה]] ב[[ירושלים]].
שורה 57:
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1994]]
|