יוסף אלרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←משפט פלילי: פסקי דין חסרי חשיבות |
|||
שורה 61:
במקרה נוסף, בו רוצח פנה לבית המשפט בדרישה שיקבע שהוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע אלרון, למעלה מן הצורך, את שאט נפשו מחומרת העבירה של הרוצח{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17051210.J05|סוג=ע"פ|עותר=אילן טסלר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 במרץ 2018}}}}. בערעורו של [[עזרא שיינברג]], הביע אלרון התנגדות ל[[הסדר טיעון|הסדר הטיעון]] שהושג עם שיינברג וכתב: "אני מביע פליאה על הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו הצדדים, אף לאחר שהוצג לנו הנימוק שעמד בבסיס ההגעה להסדר. לגישתי, על אף שהעונש שהוטל על המערער על ידי בית המשפט המחוזי מצוי ברף העליון של טווח הענישה שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, עונש זה אינו הולם כלל את חומרת מעשיו."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18024540.M10|סוג=ע"פ|עותר=עזרא שיינברג|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=6 בדצמבר 2018}}}}
השופט אלרון מקפיד להדגיש את חומרת עבירות האלימות הכוללות שימוש בנשק,{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18089650.J08|סוג=ע"פ|עותר=מחאג'נה|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=3 נובמבר 2019}}}} וקבע כי יש להחמיר במדיניות הענישה כלפי עבירות אלו באופן שיהיה בו כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים וכדי לבטא את חומרת העבירות הללו.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19044060.J01|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=סובח|ניתן ב=5 נובמבר 2019}}}}בהקשר זה אף הדגיש השופט אלרון כי אין לייחס משקל משמעותי בענישה בגין עבירות נשק לקיומה של "סולחה" בין צדדים לסכסוך. לדבריו, "מתן גושפנקה ל"סולחות" כמעין "מרכיב משלים" לדרכי הענישה הקבועים בדין, יש בו כדי להוות מעין הפרטה פסולה של ההליך הפלילי. לא זו בלבד שאין במערך ההסכמות בין משפחת העבריין לבין משפחת הקורבן כדי להוות חלופה לדין הפלילי, אלא שהשלמה עם מעגל אלימות הכולל שימוש בנשק חם בטרם הצדדים פועלים ליישוב מחלוקותיהם "בדרכי שלום" חותר תחת יסודות הדין הפלילי".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19044060.J01|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=סובח|ניתן ב=5 נובמבר 2019}}}}
אלרון התנגד להצעה להרחיב את תחולת האפשרות להטיל עונש מופחת על רוצחים הסובלים מהפרעות נפשיות שאין בהן כדי לפטור אותם מאחריות פלילית, וכתב: "בבוא בית המשפט להכריע אם התקיימו התנאים האמורים באופן המצדיק הטלת עונש מופחת על נאשם, עליו לשוות לנגד עיניו את הערך של קדושת חיי אדם, שהופר ונרמס במעשה הרצח, ולנהוג במידה כפולה ומכופלת של זהירות בטרם ישית עונש מופחת על נאשם. לטעמי, קביעתו של עונש מופחת צריכה להישמר אפוא לאותם מצבים חריגים ביותר"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14018280.J24|סוג=ע"פ|עותר=אשר דאהן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=27 ביוני 2019}}}}.
השופט אלרון קבע לא אחת כי "חומרה מיוחדת יש לייחס לפגיעה בקטינים בתוך המסגרת המשפחתית ובתוך ביתם שלהם, שאמור היה לשמש עבורם מבצר מוגן"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18029650.J09|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=12 ביוני 2019}}}}. כך, באחד המקרים ציין אלרון כי "הענישה המחמירה בשל עבריינות המין בתוך המשפחה המבוצעת על ידי דמויות בעלות סמכות בתוך התא המשפחתי, מבטאת סלידה עמוקה מהניצול של המבנה המשפחתי, שבבסיסו הורים ואחים בוגרים לעומת ילדים רכים בשנים התלויים באופן כמעט מוחלט בדמויות המשמעותיות במשפחה". לדבריו, גם "כאשר גורם אחר במשפחה זוכה למעמד דומה [לזה של הורה], ומנצלו לשם פגיעה מינית בבן-בת משפחה, השיקולים שבבסיס הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה נותרים בעינם"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18045280.J07|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל ופלונית|ניתן ב=16 ביוני 2019}}}}.
במקרה נוסף הותיר אלרון על כנם את הרשעתו ועונשו של מערער ברצח אשתו במסגרת סכסוך סביב חלוקת רכוש ואת עונש מאסר העולם שהוטל עליו, והעיר כי מדובר ב"מופע טיפוסי – אם כי חריג וקשה במיוחד בנסיבותיו" של תופעת האלימות נגד נשים, שאותה תיאר כ"תופעה נפסדת, המהווה חולי חברתי חוצה קבוצות, מגזרים ולאומים"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17023330.J07|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=2 בדצמבר 2018}}}}.
לגבי עבירות מס כתב אלרון{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18090040.J01|סוג=רע"פ|עותר=יצחקי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=31 בדצמבר 2018}}}}:
:"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל"{{הערה|וראו גם: {{פס"ד עליון|קישור=18053080.J01|סוג=רע"פ|עותר=נאסר ג'בארין|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביולי 2018}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=19002530.J01|סוג=רע"פ|עותר=ערן ריכטר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}.
בעניין אחר, קבע השופט אלרון כי יש להעניק פרשנות מרחיבה לעבירת הסיוע לאויב במלחמה והדגיש כי "הרשעה בעבירות הנוגעות לסיוע לאויב במלחמה, בין בדרך של ביצוע מושלם של העבירה, ובין בקשירת קשר או בניסיון, מחייבת הטלת עונשים כבדים וממשיים על מבצעי העבירה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18055360.J06|סוג=ע"פ|עותר=אלבייאע|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=13 ביוני 2019|פד"י=}}}}.▼
מנגד, בעניינו של חייל שהורשע בפציעה בנסיבות מחמירות וגרם מוות ברשלנות, סבר בדעת מיעוט שאין להחמיר בעונשו וכתב: "עלינו לנהוג בזהירות יתירה שעה שאנו בוחנים את פעולותיהם של אנשי כוחות הביטחון סביב פעילות מבצעית או במצבי לחימה. בחינה זו אינה יכולה להיות "סטרילית", בתנאי מעבדה, תוך הפעלת חכמה שלאחר מעשה, אלא עליה לקחת בחשבון את נסיבות האירוע, תנאי השטח ותחושות הנפשות הפועלות בזמן אמת"{{הערה|{{פס"ד עליון|18044970.O04|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=בן דרי|ניתן ב=19 באוגוסט 2018}}}}.
▲בעניין אחר, קבע השופט אלרון כי יש להעניק פרשנות מרחיבה לעבירת הסיוע לאויב במלחמה והדגיש כי "הרשעה בעבירות הנוגעות לסיוע לאויב במלחמה, בין בדרך של ביצוע מושלם של העבירה, ובין בקשירת קשר או בניסיון, מחייבת הטלת עונשים כבדים וממשיים על מבצעי העבירה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18055360.J06|סוג=ע"פ|עותר=אלבייאע|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=13 ביוני 2019|פד"י=}}}}.
אלרון מייחס חשיבות רבה לכלל אי ההתערבות בפסיקות של הערכאה הדיונית והתנגד מטעם זה, בדעת מיעוט, להחמרה בעונשו של אדם שהורשע בהריגה. כן הביע אלרון את עמדתו בדעת מיעוט, שכלל אי מיצוי העונש בערעור חל גם על [[פיצוי לנפגע עבירה]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17001050.A01|סוג=ע"פ|עותר=ישי זיתוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=26 בדצמבר 2017}}}}.
| |||