יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

<!-- הכנסתי את מה שהיה כתוב כאן בתוספת של הספרדים ובתוספת של האשכנזים כדי שיהיה קל יותר להבנה שאלו תוספות לפי העדות ושלא לבלבל עם כל נדרי שגם היא תוספת בפני עצמה הנאמרת גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים! -->

* '''[[תפילת ערבית]]:''' תפילות יום הכיפורים נפתחות בעדות התימנים וספרדים בפיוטים "[[לך אלי תשוקתי]]" ו"[[שמע קולי|שמע קולי אשר ישמע בקולות]]" ואצל רוב האשכנזים נוהגים לומר את "[[תפילה זכה]]", תפילה שכוללת וידוי ובקשה שיסוריי התענית יכפרו על החטאים. לאחר מכן אומרים את תפילת [[כל נדרי]] - התרת נדרים שהתחייבנו בהם בשנה החולפת (ובחלק מהנוסחים גם של השנה הבאה), ובעיקר נדרים שאינם מדעת, שהם מעשים שאנו חוזרים עליהם שוב ושוב.{{ש}}

* '''[[תפילת מוסף|מוסף]]:''' בקהילות אשכנז פותח שליח ציבור את תפילת המוסף בפיוט התחינה "[[הנני העני ממעש]]" וכן אומרים את הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". תפילת מוסף של יום הכיפורים כוללת את "[[סדר העבודה]]" שבו מפרטים את סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש|העבודה במקדש]] בעבר, מכיוון שזה היום היחיד שבו היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ב[[בית המקדש]], לבקש כפרה על העם. כמו כן, נהוגים פיוטים המתארים את מראהו של הכהן הגדול בצאתו בשלום מן הקודש, שמתואר שם ברוב הדר. גרסה קדומה מאוד של שבח זה של [[מראה כהן]], מופיעה כבר בספר [[בן סירא]], מתקופת בית שני.{{ש}}

* '''[[תפילת מנחה|מנחה]]:''' קריאת התורה בתפילת מנחה בדומה לתפילה שחרית, לקוחה מפרשת אחרי מות ועוסקת ב[[איסור עריות|איסורי עריות]] (ספר ויקרא,כל פרק י"ח). הקריאה בהפטרה היא [[ספר יונה]] העוסק בעניין התשובה ולפיכך קוראים אותו כהפטרה. ויש המוסיפים מ[[מיכה]], פרק ז, פסוקים יח–כ.{{ש}}