תינוק שנשבה – הבדלי גרסאות

ישנם הגורסים שה[[חילונים]] בימינו נחשבים לתינוק שנשבה. המייצג המרכזי של גישה זאת הוא ה[[חזון איש]], שכתב על סמך דברי הרמב"ם{{הערה|שם=ייבום-חזוא}}, שבימינו כל החילונים הם אנוסים, משום שבימינו אין רואים ניסים והשגחת ה´ מאד נסתרת ו"אין מי שיודע להוכיח" כלומר אין מי שיודע להציג בפניהם את חובתם לשמור את המצוות באופן שאם לא יקשיבו הם ייחשבו כרשעים{{הערה|שם=ייבום-חזוא}}. עמדה דומה הוצגה כבר כ-100 שנה לפניו על ידי הרב [[דוד צבי הופמן|דוד צבי הופמן{{הערה|שם=|שו"ת מלמד להועיל או"ח סימן כ"ט, מובא בילקוט יוסף הלכות קדיש וקדושה הערה ט}}]] והרב [[יעקב אטלינגר]][[דוד צבי הופמן|{{הערה|שם=|שו"ת בנין ציון החדשות סימן כ"ג, מובא בילקוט יוסף הלכות קדיש וקדושה הערה ט}}]]. בעמדה זאת החזיקו גם הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]], הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]], הרב [[גרשון אדלשטיין]], הרב [[יעקב אדלשטיין (רב)|יעקב אדלשטיין]], הרב [[חיים קניבסקי]], רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] והרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|בספר קיצור שולחן ערוך עם הערותיו{{מקור|קיצור שולחן ערוך סימן ר"א הערה ג' עמוד 700}}}}. גם הרב [[עובדיה יוסף]] תמך בעמדה זאת, והזכיר במיוחד את בתי הספר החילוניים או קרובים להם, שאינם נותנים דעת תורה ויראת ה' כראוי. [[בן ציון ליכטמן|הרב בן ציון לִכטמן]] כתב בשו"ת "בנין ציון", שאמנם מעיקר הדין מומר לחלל שבת אוסר את היין במגעו, אך מכל מקום נראה, שאלה מישראל שבזמננו, שיש בהם שמתפללים תפילת שבת ועושים קידוש, ואחר כך הולכים ומחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן, אין הם אוסרים את היין במגעם משום שהם תינוקות שנשבו. שהרי כל הטעם שמי שמחלל שבת נחשב כגוי, הוא מטעם שעל ידי [[חילול שבת]] נראה עליו שהוא כופר במעשה בראשית, ולכן הוא נחשב כמי שאינו מקיים את כל התורה כולה, אבל זה שאומר בפירוש בפיו "ויכולו השמים והארץ" וכו', אי אפשר להחשיבו ככופר, ואינו אוסר יין במגעו. והסכימו לדבריו פוסקים רבים.{{מקור}}