עמק שילה – הבדלי גרסאות

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל [[ויקטור גרן]] במקום וכתב:{{ציטוטון|בשעה ארבע וחמש עשרה דקות הגענו לכפר אסתונא. על גבעה לא גבוהה, שמדרונה המערבי תלול יחסית וטרשי ואילו מדרוניה האחרים נוחים הרבה יותר לגישה, פזורים עיי כפר ערבי. קבר שעודנו עומד על תלו, הקרוי על שם שיח' מחמד, חוסה בצל אלה זקנה. הוא נבנה בחלקו הגדול מאבנים עתיקות יפות. על המשקוף של פתחו עוצבו משולש, מעגל וריבוע. בכפר הזה היו בתי מגורים קטנים שקמרון תקרתם עגול או מחודד כלשהו, והם גובבו במתחמו של מבצר שקדם להם, ושעכשיו קשה לעמוד היטב על היקפו. הוא עצמו נבנה מאבני גזית גדולות. שרדו ממנו קווי הקירות של אולם מלבני, שאורכו שלושים ושמונה צעד ורוחבו שישה. עובי הכתלים היה מטר. פה ושם רואים בין החורבות בורות מים חצובים בסלע וכמה נציבי עמודים פזורים על הארץ}}{{הערה| [[ויקטור גרן]],[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=88243124 תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב)], ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984. עמודים 19-20}}.

==גאוגרפיה==

 

יש המזהים אותו עם האתר בו היו בנות [[שילה (עיר מקראית)|שילה]] [[פילגש בגבעה#הצלת שבט בנימין מכיליון|מחוללות בכרמים]] ולכן העמק נקרא ב[[ערבית]] (בין השאר) "סהל אל בנאת" (עמק הבּנות).