ויקיפדיה

המנורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
צמצום תמונות
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנורת שבעת הקנים|ראו=[[מנורה]]}}
{{מפנה|מנורת שבעת הקנים|דגם המנורה המוצב מול משכן הכנסת|מנורת הכנסת}}
[[קובץ:Menora (cropped).JPG|שמאל|ממוזער|200px230px|<center>המנורה שנעשתה על ידי [[מכון המקדש]] (מוצגת ברחבתברחבה מעל [[ביתהכותל הכנסת החורבההמערבי]] בעיר העתיקה בירושלים)</center>]]
[[קובץ:Eshtemoa menorah.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת ב[[אשתמוע]], מוצג כיום ב[[מוזיאון רוקפלר]]]]▼
[[קובץ:Rehov Mosaic Replica-20.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, [[המאה ה-4]] לספירה, נמצא בסמוך ל[[כתובת רחוב]]]]▼
[[קובץ:PikiWiki Israel 15003 Jericho synagogue mosaic.JPG|שמאל|ממוזער|200px|העתק של פסיפס מ[[בית הכנסת שלום על ישראל|בית הכנסת העתיק "שלום על ישראל"]] ביריחו מהמאה ה-7 לסה"נ]]▼
 
'''מנורת שבעת הקנים''' היא מנורת [[זהב]], שהייתה מוצבת ב[[משכן]] ומאוחר יותר ב[[בית המקדש]], ובה היו [[כהנים]] מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב. המנורה היא אחד מ[[סמל]]יו של [[העם היהודי]] וניצבת בלב [[סמל מדינת ישראל|סמלה הרשמי של מדינת ישראל]].
שורה 15 ⟵ 12:
<center></center>ואולם, עשיית המנורה לא נמנית על ידי מוני המצוות כמצווה מיוחדת בין [[תרי"ג מצוות]], כשם שלא נמנו אף שאר [[כלי המקדש]]. ה[[רמב"ם]] כלל את עשיית הכלים במצוות בנין [[בית הבחירה]], שהוא "כולל מינים רבים, שהם המנורה והשולחן וה[[מזבח העולה|מזבח]] וזולתם כולם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש"{{הערה|1=ספר המצוות עשה כ.}}. אף ב[[ספר החינוך]] נכתב: "לבנות בית לשם ה'... וזאת המצווה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה וכל שאר הכלים כולם". אך לעומתם ה[[רמב"ן]], שחלק על דעת הרמב"ם, טען שעשיית המנורה נכללת בכלל [[הדלקת הנרות במקדש|מצוות הדלקת הנרות]], וכן עשיית השולחן בכלל מצוות [[לחם הפנים]]. כלומר שהכלים הם הכשר המצוות התלויות בהם .
 
==עשייתצורת המנורה==
צורתה של המנורה מפורשת בתורה {{ציטוט|תוכן=וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי: שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה: וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ: וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה: כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר: וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ:|מקור= שמות כה לא- לו}}
 
כלומר, גוף המנורה עצמו הוא קנה מרכזי, העומד על "ירך" – בסיס, ויוצאים ממנו שלשה קנים מכל צד. מתוארים בתורה קישוטי גביעים כפתורים ופרחים על גבי המנורה.
 
החומר של המנורה מפורש: "[[זהב]] טהור". ולכתחילה, כשיש אפשרות לכך, אכן נעשית מזהב. ואולם, נחלקו [[תנאים]] האם הזהב מעכב אף ב[[דיעבד]]. על פי ה[[ברייתא]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מנורה הייתה באה מן העשת, מן הזהב, עשאה של [[כסף (יסוד)|כסף]] - כשרה, של בעץ ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: [[בדיל]]) ושל אבר ושל גיסטרון [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] פוסל, ו[[רבי יוסי ברבי יהודה|ר' יוסי ברבי יהודה]] מכשיר, של עץ ושל [[עצם]] ושל [[זכוכית]], דברי הכל פסולה [...] אין לו זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת, רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ.|מקור={{בבלי|מנחות|כח|ב}}}} ב[[גמרא]] ביארו את טעמי המחלוקת בין התנאים לפי מדרשי המקראות על פי [[מידות שהתורה נדרשת בהן|המידות שהתורה נדרשת בהן]] כך שלפי הברייתא הראשונה לדעת רבי יש צורך ב"דבר חשוב" דווקא: זהב, או כסף (שאחר הזהב הוא הראשון בחשיבות, חידושי ה[[רשב"א]]) ולר' יוסי כשרים כל מיני ה[[מתכת]]. לפי הברייתא השנייה, לדעת רבי כל מתכת כשרה ואילו לדעת ר' יוסי כל דבר כשר, מלבד חרס ("שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם", רש"י). להלכה פסק ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ...אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת בִּלְבַד. וְאִם עֲשָׂאוּם שֶׁל עֵץ אוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁל זְכוּכִית פְּסוּלִין:}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה פ"א הי"ח}}.▼
 
====קני המנורה====
[[קובץ:Menorah_Rambam.jpg|שמאל|ממוזער|120px170px|שרטוט המנורה בכתב יד ה[[רמב"ם]]]]
[[קובץ:Menorat Maimonides.png|שמאל|ממוזער|130px170px|תרשים המנורה ע"פ הרמב"ם]]
 
ישנו דיון ענף בספרות היהודית בשאלת צורת קני המנורה, האם הם יצאו מן המנורה ועלו באלכסון ישר כלפי מעלה, או שיצרו צורת חצי עיגול.{{ש}}
שורה 43 ⟵ 38:
בתורה נאמר {{ציטוטון|ובמנורה ארבעה גביעם משוקדים כפתוריה ופרחיה}}. ונפל ספק האם צריך לקרוא "גביעים משוקדים", ואז על הגביעים תופיע צורה של שקד, או שמא "משוקדים כפתוריה ופרחיה" ואז צורת השקד תופיע על הכפתורים והפרחים. זהו אחד מחמישה [[מקראות שאין להם הכרע]]{{הערה|1=[[מסכת יומא]] נב ב.}}, ומטעם זה פסק הרמב"ם ל[[חומרא]]:{{ציטוטון|וְהַכּל מְשֻׁקָּדִים כְּמוֹ שְׁקֵדִים בַּעֲשִׂיָּתָן}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה ג ב}}.
מדרשות הפסוקים למדו בגמרא, שיש הבדל בין מנורה שעשויה מזהב לבין מנורה שעשויה משאר מיני מתכת: {{ציטוטון|באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב אינה באה גביעים כפתורים ופרחים}}{{הערה|שם=בבלי מנחות כ"ח א|1={{בבלי|מנחות|כח|א}}}}. מלשון [[רש"י]] {{ציטוטון|אינה צריכה לבוא גביעים כפתורים ופרחים}} נראה שדין זה אינו איסור, אלא [[קולא]]. אבל אם רוצים לעשות גביעים כפתורים ופרחים במנורה העשויה משאר מתכות, עושים. לעומתו ה[[משנה למלך]] דייק מלשון ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים}} שהוא סובר, שלכתחילה אסור לעשות גביעים כפתורים ופרחים במנורה שעשויה משאר מתכות{{הערה|1=וראה במנחת חינוך מצווה צח.}}.
 
==חומרי המנורה==
▲החומר של המנורה מפורש: "[[זהב]] טהור". ולכתחילה, כשיש אפשרות לכך, אכן נעשית מזהב. ואולם, נחלקו [[תנאים]] האם הזהב מעכב אף ב[[דיעבד]]. על פי ה[[ברייתא]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מנורה הייתה באה מן העשת, מן הזהב, עשאה של [[כסף (יסוד)|כסף]] - כשרה, של בעץ ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: [[בדיל]]) ושל אבר ושל גיסטרון [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] פוסל, ו[[רבי יוסי ברבי יהודה|ר' יוסי ברבי יהודה]] מכשיר, של עץ ושל [[עצם]] ושל [[זכוכית]], דברי הכל פסולה [...] אין לו זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת, רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ.|מקור={{בבלי|מנחות|כח|ב}}}} ב[[גמרא]] ביארו את טעמי המחלוקת בין התנאים לפי מדרשי המקראות על פי [[מידות שהתורה נדרשת בהן|המידות שהתורה נדרשת בהן]] כך שלפי הברייתא הראשונה לדעת רבי יש צורך ב"דבר חשוב" דווקא: זהב, או כסף (שאחר הזהב הוא הראשון בחשיבות, חידושי ה[[רשב"א]]) ולר' יוסי כשרים כל מיני ה[[מתכת]]. לפי הברייתא השנייה, לדעת רבי כל מתכת כשרה ואילו לדעת ר' יוסי כל דבר כשר, מלבד חרס ("שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם", רש"י). להלכה פסק ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ...אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת בִּלְבַד. וְאִם עֲשָׂאוּם שֶׁל עֵץ אוֹ עֶצֶם אוֹ אֶבֶן אוֹ שֶׁל זְכוּכִית פְּסוּלִין:}}{{הערה|1=הלכות בית הבחירה פ"א הי"ח}}.
 
===אופן עשייתה===
שורה 61 ⟵ 59:
 
==המנורה במקרא==
[[קובץ:Ancient Menorah Coin.gif|שמאל|ממוזער|200px|מטבע מימי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] אחרון [[מלך|מלכי]] [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. במטבע צורת [[מנורת שבעת הקנים]].]]▼
 
על פי המסורת מעשה המנורה הוראה ל[[משה רבנו]] ב[[הר סיני]], בצורת מנורת אש, ועל פי צורה זו, ידע להכין את צורתה. פרט לזו בספר שמות, התייחסות נוספת במקרא למנורה מופיעה בספר [[במדבר]] ({{תנ"ך|במדבר|ח|ב|ד|קצר=כן}}). ושם מסופר על המנורה לאחר שנעשתה כפי המראה שניתן למשה בהר סיני, ועל [[אהרן הכהן]] שנתמנה להדליק את המנורה שהוצבה ב[[אוהל מועד]] שבמשכן והאירה את המשכן.
 
שורה 70 ⟵ 66:
 
== המנורה בתקופת הבית השני ==
[[קובץ:Magdala Stone (4).jpg|200px|ממוזער|ימיןשמאל|מנורת שבעת הקנים החרוטה על האבן הרבועה שנמצאה בשטח בית הכנסת ב[[מגדלא]] שהתקיים עוד בשלהי בית שני על חוף הכנרת (העתק)]]
[[קובץ:Arch of Titus (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|<center>תהלוכת הניצחון ה[[רומא העתיקה|רומאית]] לאחר [[המרד הגדול]] עם כלי [[בית המקדש]] והמנורה, '''[[שער טיטוס]]''' ב[[רומא]].</center>]]
[[קובץ:Beit She'arim - Cave of the Warrior and his Menorah, the warrior (5).jpg|200px|ממוזער|מנורה במערכת מערות הקבורה ב[[בית שערים]]]]▼
 
חז"ל כותבים כי בכל ימיו של הכהן הגדול [[שמעון הצדיק]] לא כבה הנר המערבי של המנורה{{הערה|מסכת יומא דף ל"ט עמוד א'}}. בכך ראו עוד סימן לשכינה שבישראל על אף שכבר פסקה הנבואה וש[[בית המקדש השני|בית שני]] לא היה במעלתו של הראשון.
שורה 91 ⟵ 86:
 
בתבליט בשער טיטוס מופיעה המנורה כשקניה מעוגלים, וכך גם בתבליטי מנורות רבים שנמצאו בארץ ישראל{{הערה|1=ציור המנורה ב[[הרובע ההרודיאני|רובע ההרודיאני]] שבעיר העתיקה, ציור של מנורה מעוגלת ב"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_94.3.pdf בית המנורות]" בפינת הכותל הדרומי והמערבי, ציור המנורה ב[[בית שערים]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/941/221.html ציור המנורה בבית הכנסת במגדל] ועוד. (ראו תצלומים רבים [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2147321&forum_id=18642 כאן])}}. עם זאת, ישנם ציורי מנורה עתיקים בהם המנורה מופיעה כבעלת קנים אלכסוניים, כזו היא המנורה שבציור הקיר בבית הכנסת העתיק שבעיר [[דורה אירופוס]] שבסוריה. בנית בית הכנסת הושלמה כ-170 שנה אחר חורבן הבית{{הערה|ישראל ל' לוין, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_98.1.pdf תולדות המנורה ומשמעותה בעת העתיקה], קתדרא 98, עמ' 16.}}. היו שטענו כי גם באבן שנמצאה ב[[מגדלא]], הייתה בנוסף למנורה עגולה, גם מנורה אלכסונית, אך לא ברור כלל שהאיור הנוסף הוא מנורה ולא איור של [[עץ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49708 מנורת שבעת קנים אלכסוניים התגלתה בחפירות בצפון], באתר חב"ד}}. כמו כן נטען שבאיור המנורה שנמצא בחרבת כור המנורה אלכסונית{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=82056 נחשף פסיפס עם ציור המנורה - כשיטת הרבי], באתר חב"ד}}.
 
<gallery widths=150px heights=150px>
▲[[קובץ:Ancient Menorah Coin.gif|שמאל|ממוזער|200px|מטבע מימי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] אחרון [[מלך|מלכי]] [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. במטבע צורת [[מנורת שבעת הקנים]].]]
▲[[קובץ:Beit She'arim - Cave of the Warrior and his Menorah, the warrior (5).jpg|200px|ממוזער|מנורה במערכת מערות הקבורה ב[[בית שערים]]]]
▲[[קובץ:Menorah from Eshtemoa menorahSynagogue.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת ב[[אשתמוע]], מוצג כיום ב[[מוזיאון רוקפלר]]]]
▲[[קובץ:Rehov Mosaic Replica-20.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, [[המאה ה-4]] לספירה, נמצא בסמוך ל[[כתובת רחוב]]]]
▲[[קובץ:PikiWiki Israel 15003 Jericho synagogue mosaicGood-samaritan-inn-menorah.JPG|שמאל|ממוזער|200px|העתק של פסיפס מ[[בית הכנסת שלום על ישראל|בית הכנסת העתיק "שלום על ישראל"]] ביריחו מהמאה ה-7 לסה"נ]]
</gallery>
 
==המנורה כסמל יהודי לאחר חורבן בית שני==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המנורה"