הבדלים בין גרסאות בדף "חיים ויצמן"

הוסרו 337 בתים ,  לפני חודשיים
←‏עבודתו המדעית (עד 1917): אין מקור לכך שעבודתו על האצטון תרמה תרומה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור
(←‏מותו ומשפחתו: באתר הפרס כתוב ד"ר ולא פרופ')
(←‏עבודתו המדעית (עד 1917): אין מקור לכך שעבודתו על האצטון תרמה תרומה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור)
על בסיס [[המצאה|המצאתו]] הוקמה תעשיית חירום צבאית. שר החימוש הבריטי, [[לויד ג'ורג']], ושר הימייה, [[וינסטון צ'רצ'יל]], לימים [[ראש ממשלת בריטניה|ראשי ממשלת בריטניה]], התוודעו באופן אישי לוויצמן, אשר המצאתו חילצה את [[האדמירליות]] ממשבר [[חימוש]] גורלי,{{הערה|1=[[ניר מן]], 'בריטים, ציונים וחיות אחרות - תשעים שנה להצהרת בלפור, ה-[[2 בנובמבר]] 1917', [[מקור ראשון]], 9 בנובמבר 2007.}}{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/magazine-17011607 How Germany lost the WWI arms race] מאתר ה-[[BBC]]}}
הניסויים של ויצמן נחלו הצלחה רבה ובספטמבר 1915 הורחב היקפם ותוך זמן קצר בכל רחבי האיים הבריטים היו מזקקות שפעלו על פי התהליך שפותח על ידי ויצמן. לאחר מכן נפתח מפעל כזה גם ב[[טורונטו]] והוקמו שתי מזקקות נוספות ב[[אינדיאנה]] בארצות הברית. מאוחר יותר נעשה שימוש בהמצאתו גם בהודו. תהליך התסיסה היה תלוי באספקה סדירה של תירס מיובא מארצות הברית, אולם אספקה זו הופסקה עם פתיחת מלחמת הצוללות על ידי גרמניה. ויצמן מצא תחליפים: בבריטניה [[ערמונים]] ובהודו [[אורז]]. בשל ההצלחה החלקית של התחליפים, הועתקה הפקת האצטון ל[[צפון אמריקה]]. בספטמבר 1915 מונה ויצמן ליועץ טכני של כבוד בנושא אספקת אצטון למשרד הצי וקיבל מענק מחקר. במקביל, החל לעבוד כיועץ כימי לאספקת אצטון במשרד החימוש. באפריל 1916 מונה למפקח על מעבדות הממשלה במכון ליסטר בלונדון וליועץ למחקר בנושא הפקת אצטון. עבודתו בשירות הממשלה נמשכה עד יוני 1918.{{הערה|שם=רוז 98|[[#רוז|רוז]], פרק ז, עמ' 98–99.}}
במהלך תקופה זו, בנובמבר 1917, פורסמה [[הצהרת בלפור]]. [[לויד ג'ורג']] היה האיש שביטא לראשונה את האגדה על כך שהצהרת בלפורשההצהרה הייתה גמול למאמציו של ויצמן בזמן מלחמת העולם הראשונה. ויצמן עצמו הפריך זאת, אולם ייתכן מאד שהישגיו המרשימים בהפקת אצטון השפיעו במידה כלשהי על יחסם של פקידי הממשל והפוליטיקאים הבריטים אליו.{{הערה|שם=רוז 100}}
עבודתו זו, כמו גם פעילותו בלונדון, הגבירה את השפעתו ב[[ממשלת בריטניה|ממשלה הבריטית]], ותרמה בצורה מכרעת לפרסום [[הצהרת בלפור]] ב-1917{{מקור}}. הצהרה זו הביאה את ויצמן לעזוב את עבודתו המדעית כמעט לחלוטין, ולהתמסר לפעילות המדינית הציונית.
 
[[לויד ג'ורג']] היה האיש שביטא לראשונה את האגדה על כך שהצהרת בלפור הייתה גמול למאמציו של ויצמן בזמן מלחמת העולם הראשונה. ויצמן עצמו הפריך זאת, אולם ייתכן מאד שהישגיו המרשימים בהפקת אצטון השפיעו במידה כלשהי על יחסם של פקידי הממשל והפוליטיקאים הבריטים אליו.{{הערה|שם=רוז 100}}
 
ביוני 1917 החל ויצמן לקבל תמלוגים על הפטנטים שרשם, ובסוף מלחמת העולם הראשונה כבר היו ברשותו סכומי כסף משמעותיים. לאחר ששותפיו לשעבר כשלו בנסיונותיהם להפיק אצטון, תבע אחד השותפים, הלפורד סטרינג', לקבל בעלות על שיטתו של ויצמן וטען כי הוא העתיק את הפטנט שלהם. רק בפברואר 1926 הוכחה צדקתו של ויצמן בבית המשפט.{{הערה|שם=רוז 100|[[#רוז|רוז]], פרק ז, עמ' 100–101.}}