פריקת ברך – הבדלי גרסאות

כיוון שהפציעה מסוגלת לחזור למצב האנטומי הנורמלי שלה בעצמה, לפני שאדם מגיע לבית החולים, אבחנת הפציעה עלולה להתפספס.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} במצב כזה האבחנה תתבסס על ההיסטוריה של הפציעה ו[[בדיקה גופנית]].{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}} בדיקות אלו עשויות לכלול בדיקות כגון [[בדיקת המגירה]] {{אנ|Drawer test}}, [[בדיקת לחץ פתולוגית]] {{אנ|Valgus stress test}}, בדיקת הרצועות הבוטחות של המפרק ו[[בדיקת הרצועה הצולבת האחורית]] {{אנ|Posterior cruciate ligament}} של המפרק.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}} כמו כן עקב כאבים יהיה קשה לבצע בדיקה גופנית מדויקת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}}

כשערך מדד לחץ הקרסול {{אנ|Ankle–brachial pressure index}} נמוך מ -0.9, מומלץ להשתמש באנגיוגרפיה ממוחשבת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:1}} ניתן להשתמש באנגיוגרפיה סטנדרטית.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} אם ערך מדד לחץ הקרסול גדול מ -0.9, יש צורך לבצע בחינות גופניות חוזרות ונשנות במהלך 24 השעות הקרובות כדי לאמת זרימת הדם טובה באזור הפציעה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:4}} ערך מדד לחץ הקרסול מחושב על ידי לקיחת [[לחץ הדם]] סיסטולי בקרסול וחלוקתו על ידי לחץ הדם הסיסטולי בזרוע.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}}